חולמת בספרדית

''הקרוקטים בקרם פלפלים ממולאים בבשר סרטנים שאין טעים ממנו, והם נחטפים כמו לחמניות טריות מהצלחת שלהם...''. כל מה שעיינה גל צריכה בשביל להרגיש בברצלונה, זה חבר אחד, טיול קסום אחד בסמטאות העיר, וארוחת טאפאסים אחת, בתהל

בר מסעדה תהל ייקח חלק באירועי לילה לבן בתל אביב. בתפריט: מנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית לבחירה, וקוקטייל לבחירה, מתוך תפריט מיוחד, ב-78 ₪ בלבד.

חם היום בתל אביב, אז אנחנו מדמיינים שאנחנו בברצלונה. השמש שקעה זה עתה, האוויר מתקרר והאווירה ברחובות דווקא מתחממת. בדמיון שלנו, אנחנו מדלגים לנו שלובי ידיים בסמטאות הצרות של ברצלונה, מביטים אל המרפסות הקטנות עטורות האדניות, בדרכנו אל הטאפאס-בר האהוב עלינו.

כמו תמיד כשאנחנו נכנסים לתהל, בר מסעדה ספרדי בנחלת בנימין, אני מרגישה שלא התלבשתי מספיק טוב. לא כי האווירה שם מלחיצה או מעונבת, בכלל לא; פשוט תמיד יש שם נשים מהודרות שלבושות בשמלות מגונדרות ואני מרגישה שהן מינימום הגיעו לחגגו עם בן זוגן את חתונת הכסף. ואני, סתם באתי עם החבר שלי לאכול טאפאס, ואני לובשת שמלה די רגילה. לא כזו של חתונות כסף, לפחות.

ממממ... מה בא לך היום. תבקשי את הזה שאנחנו אוהבים עם הסרטנים, וקרפצ'יו. חייבים קרפצ'יו. אנחנו מתחילים לבחור לנו מנה קטנה אחת ועוד אחת, ובלי לשים לב כבר יש לנו על השולחן ארבעה טאפאס נחמדים. הקרוקטים בקרם פלפלים ממולאים בבשר סרטנים שאין טעים ממנו, והם נחטפים כמו לחמניות טריות מהצלחת שלהם; מנת השרימפס דיאבולו מפתיעה אותנו- מעבר לשמנת ולפסטיס אנחנו מזהים גם פלחי אשכולית אדומה, שמוסיפים למנה איזה טעם אקזוטי ומיוחד; המולים מרינייר שאנחנו אוהבים, בתיבול יין לבן, חמאה וירקות שורש לא מאכזבים אותנו (החבר אפילו טוען שהם הטעימים שאכל בכל העיר), ולסיום אנחנו נהנים מאד גם מהקרפצ'יו, ולצידו עוד מנשנשים לחם מדהים עם גרעיני דלעת. ככה זה טאפאס, זה כל הכיף: לאכול קצת מכל דבר, ובסופו של דבר לאכול הרבה דברים. אני אוכלת פחות, החבר אוכל יותר, ואחרי שכל הצלוחיות ריקות אנחנו מתפנים למנוחה קצרה, לפני שנבקש איזו מנה עיקרית.

בזמן המנוחה הוא מוצא את הזמן לספר לי איך נוצר הטאפאס. בברצלונה מספרים, כך הוא אומר לי, שלמלך נמאס לשמוע על נתיניו שחוזרים שיכורים מהפסקת הצהריים מדי יום, ולכן הוא הוציא חוק לפיו אין למכור משקה ללא צלוחית עם דבר מה לאכול לצידו. הסיפור מוצא חן בעיני מאד, ובדיוק אז מגיעה המנה העיקרית שלנו, הפאייה האדומה.

זוהי פאייה עם פירות ים ובשר, והיא עשירה מאד. לוקח לנו זמן רב לגבור עליה, בעיקר כיוון שאנחנו כבר אחרי מנות הטאפאס. אנחנו בוחרים איש איש את החלקים האהובים עליו ביותר: אני בוחרת יותר קלמארי, הוא מתביית על המולים. לאט לאט ובשקדנות מפלס הפאייה יורד, ונראה שאנחנו שבעים מאד ומוכנים לקינוח.

ואם אנחנו כבר בברצלונה בראשנו, ואולי בעצם גם טיפ טיפה בגופנו, אז למה לא לקנח במנה אחרונה מסורתית ואקזוטית - קרם קטלן עם ריבת פירות יער. למעלה קרם דומה לברולה, למטה פירות יער, אני חופרת עם הכפית ומאושרת מאד. אני יודעת שתיכף זה נגמר, ושבשובנו לדירה כבר לא נוכל להעמיד פנים ולשכוח איפה אנחנו נמצאים במציאות. אבל עוד כמה דקות לפני שאנחנו יוצאים בחזרה לחום התל אביבי, אני נאחזת עוד קצת בהרגשה שאני בברצלונה.

תהל
נחלת בנימין 30, תל אביב.
03-5168410