בין איטליה ויפן

''מייד הזמנתי לי סושי קליפורניה. מנה פשוט מצוינת של סושי אינסייד אאוט, במילוי סלמון ובשר סרטנים, עטוף באורז ומצופה בקוויאר...''. נדב אבידן שילב סושי יפני עם קינוח איטלקי, בהתאם לקונספט של מסעדת קאראס בבת ים

נראה לי שאין משהו יותר מבאס מלצאת עם בחורה שמוצאת חן בעיניך כשאתה חולה. מצד שני, אם מדובר בבחורה שאתה מנסה לצאת איתה מזה זמן מה, ועד שהיא אומרת כן, אתה במקרה חולה - על זה נאמר המשפט ''זה מה יש, ועם זה ננצח''. אז כמובן שכשמעיין אמרה שהערב היא פנויה, וגם יודעת לאן היא רוצה ללכת - לא העזתי להעלות את השפעת שלי באוזניה, והסכמתי מייד. וכך, בלי עכבות מיותרות, ועם מצבור טישו בכיס, פנינו אל עבר קאראס, מסעדה על הטיילת בבת ים, המתגאה בתפריט ייחודי - אבל רגע, כל דבר בעיתו.

כבר מהכניסה כיף בקאראס. מקום קטן, לא צפוף, מוסיקה נעימה (ג'אזית אלקטרונית, אבל לא מהסוג המעצבן), ים ממול- סבבה. נכנסים, מתיישבים על הבר, פוגשים ראובן, הבעלים של המקום, שנמצא מאחורי הבר, ומקבלים תפריט. ואז הבנתי למה מעיין בחרה דווקא במקום הזה: התפריט מציע שילוב טעמים מיוחד, שלא נתקלתי בדומה לו באף מסעדה אחרת - המטבח האיטלקי והמטבח היפני. לא מדובר במנות שמערבבות בין שני סוגי המטבח הנפלאים האלו, אלא באפשרות לבחור: מה בא לי הערב? סושי או פיצה? ושניהם נמצאים תחת קורת גג אחת.

כמובן שאני מייד הזמנתי לי סושי קליפורניה. ראובן המליץ בחום, וכמה שהוא צדק: מנה פשוט מצוינת של סושי אינסייד אאוט, במילוי סלמון ובשר סרטנים, עטוף באורז ומצופה בקוויאר. כמה טעים שזה נשמע, זה עוד כלום ליד המציאות, אני מבטיח. מעיין, לצידי, הייתה חייבת לנהוג כליידי אמיתית בדייט ראשון, והזמינה לעצמה סלט קיסר. במהירות שהיא אכלה אותו, היה נראה לפעמים שהיא שכחה שכל פואנטת הסלט בדייט הראשון היא לא להפגין רעב בצורה מחשידה, אבל היה נראה שכל כך טעים לה, שדווקא נהניתי לראות אותה מעלימה אותו מהצלחת.

כמובן שעם האוכל הטעים, והחיוכים והשיחה הנעימה שנלוו אליו, בא גם הרצון ביין טוב, שיקנח את הארוחה. בהמלצת ראובן, נבחר יין אדום נפלא: קברנה סוביניון שאטו סנט מישל. שם ארוך המחביא מאחוריו יין משובח, כמותו לא טעמתי הרבה זמן. בשביל כוס ממנו שווה לחזור לקאראס, גם אם לא מזמינים לאכול- למרות שלא ברור איך אפשר שלא למצוא משהו שבא לי לאכול, עם תפריט כמו של הקאראס.

ואז הגיע תור הקינוחים. בשלב הזה כבר היינו שעונים אחורה בנינוחות, והיה ברור לשנינו שהמקום (כמו הדייט) הוכתר כהצלחה. ומה צריך כדי לחתום הצלחה, אם לא קצת טעם מתוק בפה? אז מעיין בחרה לעצמה את הטירמיסו, ומכמה ביסים שטעמתי, מדובר במנה מצוינת (ולא קטנה בכלל, שזה פלוס עצום לקינוחים בעיני). אני לקחתי את עוגת הגבינה האפויה. בד''כ עוגות גבינה לא עושות לי את זה, אבל כג'נטלמן אמיתי שמתי לב שמעיין מתלבטת בין שתי המנות, אז הלכתי על השנייה, כדי שמעיין תוכל לאכול גם משלי, ולא תרגיש שפספסה. רק בעיית תכנון אחת הייתה לי: לא חישבתי נכון את הסיכויים שהעוגה תהיה כ''כ טעימה, שלא ממש יתחשק לי לכבד. אבל כמובן, לא נתתי לעצמי להיכנע ליצר שדרש לסיים את העוגה הכי מהר שאפשר, ולפי החיוך של מעיין כשאכלה, בהחלט עשיתי את הבחירה הנכונה..

אני ומעיין כבר החלטנו שניפגש בערב שאחרי שוב פעם, עוד בשלב סיום הקינוחים- ולי לא נותר אלא לקרוץ קריצה חשאית לראובן, שקלט את הלך הרוח בשולחן, ולסמן לו שהפעם, ולא מעט בזכותו, נראה שזה הצליח.

קאראס
בן גוריון 91, בת ים.
03-6560526