Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> פגישה חורפית בלחם ארז

פגישה חורפית


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''הלזניה עשירה אך לא מכבידה, עם מילוי מצויין של מנגולד, תרד ועגבניות, בתיבול מקומי של שום וזעתר, והקרמה של רוטב בשאמל וגבינת קשקבל...''. באמצע יום חורפי סוער, התחממה שפרה צח עם תפריט החורף של רשת לחם ארז

התחזית הכללית בישרה על יום חורפי סוער במיוחד. התחזית הפרטית שלי הייתה סוערת לא פחות: שתי פגישות עבודה על הבוקר, כמה פרויקטים דחופים שהתחייבתי להשלים באותו יום וקונצרט בערב. בנוסף לכל זה גם נדברתי עם חברתי צ' שאם כבר שתינו מזדמנות לתל-אביב באותו יום ובאותן שעות, ננצל את הזמן לפגישה. כדי לייעל את העניינים, התיישרנו לכיוון האמצע: אמצע היום, אמצע העיר. הרעיון היה לחפש מקום שיוכל לפנק אותנו עם מאכלים חורפיים כנדרש, אבל לא כאלה שיכבידו וישביתו את הפרודוקטיביות הברוכה ששרתה עלינו. הברד שהחל בבת-אחת בעודנו דנות בסוגיה, שילח אותנו היישר אל ''לחם ארז'' באבן גבירול, שנראה לנו הולם את כל הדרישות: מרפסת הזכוכית הסגורה, מבעדה נשקף הרחוב הגשום, מספקת את התפאורה, ותפריט החורף החדש שחנכה המסעדה מספק את התוכן הקולינרי.

בתור התחלה אנחנו מבקשות את המנות הכי מחממות שיש: ''הכנסנו מרקים לתפריט'' סחה המלצרית ומבשרת שמרק היום הוא מרק ארטישוק ירושלמי. ''אבל הוא קצת חריף'' היא מוסיפה אזהרה, וצודקת. לא שיש לי בעיה עם חריף, אבל במקרה זה החריפות מאפילה, לדעתי, על טעמו העדין של ירק ייחודי זה. צ' הולכת על נזיד שעועית שחורה – סמיך, מהביל ומלא תוכן וטעם, שמצליח לעורר בה געגועים אל הצ'ילי-קון-קרנה שהתמכרה אליו בשנות מגוריה בקולומביה. יחד עם המרקים מגיעה כמובן צלחת עם לחמי השאור המפורסמים, שאיתם בעצם התחילה הרשת ונשארו מוצר הדגל שלה. מצד המיצים הטריים הנסחטים במקום אנחנו בוחרות במיץ רימונים- פצצת ויטמינים עונתית. וכך אנו מזפזפות בין המרק והנזיד, הלחם הצרפתי והלחם היווני, והחמאה והפסטו הנלווים אליהם. מזג האוויר מצידו מזפזף גם הוא בין מופעים קצרים של שמש בוהקת, פרצי גשם עזים, ומשבי רוח קרים שמצליחים לחדור מבעד לסדקי הזכוכית וגורמים לנו להיצמד ביתר-שאת לתנורים שבפנים.

אחרי שעה ארוכה אנחנו מחליטות שהגיע סוף-סוף הזמן לעיקריות. הפסטות, שנוספו זה עתה לרפרטואר של הרשת, מעוררות את סקרנותנו, וטוב שכך. בכל אחת מהן היה איזשהו טוויסט יצירתי שטעם לנו מאוד. הלזניה עשירה אך לא מכבידה, עם מילוי מצויין של מנגולד, תרד ועגבניות, בתיבול מקומי של שום וזעתר, והקרמה של רוטב בשאמל וגבינת קשקבל. סלט הפסטה מיוחד אפילו יותר: על מצע של עלי בייבי תרד טריים מונחת תערובת מענגת-חיך של סלילי פסטה, פרחי כרובית צלויה וחתיכות אגס, ברוטב שמן זית לימון ובזיליקום, עם בזיקת פרמזן. שתי המנות עשירות וממלאות מאוד, ואנחנו לוקחות את הזמן בניחותא כדי להתגבר עליהן עד הפירור האחרון. בעצם יכולנו להפסיק כאן, אבל בחוץ שוב התחזק הגשם וממילא אי-אפשר היה לנסות להגיע לאוטו, אז החלטנו שהכי מתאים עכשיו זה כוס תה . ואם כבר – אז כדאי ללוות אותה במשהו מתפריט הקינוחים, טוב, שכבר יהיו שניים. אח! זו הייתה ללא ספק פסגת הארוחה: ''סופלה אגס טראפלס'' הוא טראפל שוקולד חם, אפוי עם אגס בתוכו, לידו גלידת שוקולד, וכל זה מוקף ברוטב שוקולד. הצלחת ממול התהדרה במוס פיסטוק קוקוס עדין-עדין, מוקף רוטב תפוזים ופלחי תפוזים שנתנו את השילוב המדויק בין החמצמץ למתוק.

זהו, הגשם פסק, צריך לחזור הביתה. כדי לקחת איתנו משהו מהטעמים אנחנו עוברות דרך החנות הצמודה, סוקרות בעניין את מדפי הגבינות, הרטבים, המעדנים, העוגות והלחמים שמהם מורכב למעשה תפריט המסעדה, ויוצאות עם שקיות מדיפות ניחוח של מאפה טרי. שייהנו גם שאר בני הבית.

לחם ארז
סניפים ברחבי הארץ.