אשת חיל

''עוגת התפוזים בשמנת, שלקחנו איתנו לפיקניק, הייתה בעלת טעם מרענן ונעים. איזה שידרוג, הביטו עלינו בהערצה החברים...''. מיה בר זכתה למחמאות לא-לה, כשהגישה עוגות ועוגיות תוצרת הקונדיטוריה לימור מאפים בעבודת יד

כשחזרתי מ''לימור מאפים'', ובידי שתי שקיות מלאות כל טוב, לא יכולתי שלא להיזכר בחיוך בקטע מהספר ''אני לא יודעת איך היא עושה את זה'' (מאת אליסון פירסון), בו מתואר איך שקיית - מנהלת תיקי השקעות ואמא לשניים – לוקחת עוגת תפוחים שקנתה לקראת מסיבה בגן הילדים, וחובטת בה בעזרת מערוך, כדי שתיראה ''ביתית'', והיא תיראה כמו אמא טובה. אין כמו פתרונות יצירתיים לאשמות של אמא, במיוחד אם כולם מרוויחים.

בסוף השבוע האחרון מצאנו את עצמנו במספר אירועים חברתיים שסובבים סביב האוכל: ארוחת ערב אצל ההורים, פיקניק בשבת בוקר, חברים לקפה אחר הצהריים. באירועים האלה, אני כבר יודעת, כל אחד מביא משהו לטובת המעגל הפנימי. מאחר שבסיומו של שבוע עמוס, רציתי רק לנוח, לא התחשק לי לבלות במטבח שעות ארוכות. בית הקפה שבקצה הרחוב קרץ לי הרבה יותר. אבל כדי להרגיע את רגשות האשמה (או תאוות ההאכלה האימהית שטבועה בי), עשיתי טיול קצר לאזור התעשייה של רמת השרון, ''שם'', כך סיפרה לי חברה, ''מול מגה, יש קונדיטוריה קטנה ומקסימה''.

ב''לימור מאפים'' מצאתי מגוון גדול מאוד של מאפים מתוקים ומלוחים, עוגות שמרים ועוגות בחושות, עוגות קרם ולחמים, והכול נראה אסתטי, מגרה, וביתי. כשאני אומרת ביתי, אני מתכוונת, שאפשר להעביר את העוגה לצלחת הגשה, ואף אחד לא ישאל היכן קנית אותה. רק יסתכלו עלייך בעיניים מעריצות, אשת חיל מי ימצא.

בשישי בערב, כאמור, הלכנו להורים. בחרתי מספר מיני עוגיות, ושתי עוגות, וחיכיתי לשמוע תגובות מנציגי כל הדורות. ראשית בדקנו את עוגיות הטחינה, שבגרסה הלימורית מופיעות בגודל של סוכריה חמוצה. כמובן שהילדים שמחו להכניס לפה. האלפחורס היו מתוקות במידה, הנסיין בן השבע וחצי אמר עליהן ''יאמי יאמי'' ותפס בעלות. נשיקות הפיסטוק-הל היו נימוחות, כל פעם טעם אחד מבין המתוק-אקזוטי תפס דומיננטיות בפה. מאוד מיוחד ומקורי. (בחנות טעמנו גם נשיקות רגילות, שגודלן הזערורי מאפשר להמשיך ולאכול, משל היו שקית פיסטוקים). עוגיות השוקולד-מריר היו ליווי מצוין לשותי הקפה שבינינו, כך גם קצפיות הקוקוס שוקולד. כל העוגיות היו טריות, ברמה של אפיה ביתית משובחת. היה תענוג להגישם למשפחה. את ההבטחה- לרגע מתוק ומיוחד- קיימו.

עוגות השמרים שוקולד ושמרים פרג, עוגות עשירות חמאתיות, הזכירו לנו את בית סבתא. הילדים והמבוגרים כאחד התנפלו עליהן. עוגת התפוזים בשמנת, שלקחנו איתנו לפיקניק בשבת בבוקר, הייתה קלילה ובעלת טעם מרענן ונעים. היא הוגשה בלווית כעכים מלוחים ובעבע תמר (עוגיות עירקיות ממולאות בתמרים). איזה שדרוג, הביטו עלינו בהערצה החברים.

בהמשך השבוע ליוו אותנו העוגות ברגע של חולשה למתוק מול המחשב, ככיבוד לחמות שלפתע הופיעה, ובקפה עם חברות אחר הצהריים, שעה שהילדים משחקים. האיכות, המבחר והמחיר מצדיקים הצטיידות נוספת, שיהיה בבית. רק את גלילי השוקולד (גליליות בצק פריכות, שבתוכן מוס שוקולד עשיר, מוגש קר מהמקפיא), שמרתי לעצמי. בכל לילה, אחרי שכולם הלכו לישון, לקחתי אחד לעצמי. אשת חיל.

לימור מאפים בעבודת יד
חרושת 11, רמת השרון.
03-5473049