גן העדן האבוד

''אנגלז הוא מוס שוקולד עם גנאש שוקולד לבן באמצע, במעין גומחה, עם מזיגת שוקולד לבן חם. וואו!!...'' נדב אבידן גילה את גן העדן האבוד בקונדיטוריה טרימולין, ונשבע אמונים לכל בית קפה שיזמין ממנה קינוחים

הפעם ההורים שלי וידאו שלא יהיו תקלות. חודש לפני, כבר ניגשה אליי אמא, והודיעה בשמחה שביום השישי הכך וכך לחודש, היא ואבא יחגגו יום נישואין, אז בבקשה ממני, לא לקבוע עבודה או חיים אחרים לאותו ערב. עד כאן הכל נשמע בסדר גמור, הוגן שיעדכנו אותי מראש, וראוי בהחלט שאגיע, לא? אבל על דבר אחר היא לא ממש חשבה- אם אני יודע ברגע האחרון, המתנה תהיה כזו של רגע אחרון. אם אני יודע חודש מראש, המתנה גם צריכה להיות כזו שתוכננה חודש מראש. לא? וכל אלו שמנענעים עכשיו בראשם בשאט נפש, ואומרים בליבם ''אלו ההורים שלו, שישקיע קצת'', אני פונה אליכם בפנייה נרגשת- מה לעזאזל מביאים מתנה ליום נישואין 36 במספר? שוב תכשיט? שוב צימר? שוב פרחים?...

בקיצור- הייתי תקוע. חיפשתי, וחיפשתי עוד, וללא תוצאות. ואז, באה הישועה: חבר של חבר (נעזרתי במנועי חיפוש שלא היו מביישים את גוגל) נזכר שבחור שהוא מכיר הוא בעלים של קונדיטוריה קטנה ואיכותית, שנמנעת מלעבוד עם לקוחות פרטיים בדרך כלל. בגלל ההיכרות המוקדמת, ניאותו קובי (החבר שהוזכר, הקונדיטור הראשי ואחד הבעלים) וחזי (השותף השני לבעלות) לפגוש אותי ב''טרימולין'', ולהפוך את הקושי להפתעה טעימה.

עם ההגעה התיישבתי וציפיתי לבאות- עדכנו אותי מראש שאני מגיע ביום עמוס. אחרי כמה דקות של צפייה, שמתי לב לדבר מעניין: כל העובדים עסוקים בהכנות שעדיין לא היה ברור לאן הן מובילות (אבל מילאו את החדר בניחוחות מופלאים), ואילו קובי עושה דברים אחרים - טועם, מנסה, מוסיף, חושב, מצייר על המחברת שנמצאת לידו, ואז עוזב הכל ורושם בשצף קצף. ''מה הוא עושה?'' לחשתי לחזי, שישב לידי והמתין איתי למאסטרו שיצטרף. ''הוא? הוא מנסה דברים חדשים, תמיד מחפש עוד משהו. רק העובדים מייצרים את ההזמנות בפועל''. וואלה. שווה הצצה, לא? ניגשתי בחשש, אני יודע שאנשים בד''כ יכולים להתרגז אם הם מריחים ניסיון לגנוב מהם מתכון, ולהפתעתי- קובי מחייך אליי, קורא לי לעמוד במקום יותר נוח לצפייה בו, ומתחיל להסביר לי מה הוא עושה! מרוב הפתעה, נפלט לי גמגום, ''אבל.. אבל.. ווילי וונקה לא היה מוכן לגלות לאף אחד איך הוא עושה את הממתקים שלו, אז למה אתה כן!?'', וקובי, בחיוך שמביע אמונה מוחלטת ביכולתו, עונה ''להיפך. שיעתיקו, שינסו הכל. מבחינתי כל העתקה היא גם אתגר לנסות משהו חדש במקום, וגם מחמאה!''. וכאן, תסלחו לי, אני כבר לא יכולתי. נכון, נתתם לי לטעום בראוניז, ואמרתי שאני אקח. אבל אתם לא יכולים להושיב אותי להסתכל איך מכינים קינוחים כל כך מפתים, ולא לצפות שארצה להשתלט על המקום באיומי מזלג חד פעמי, כדי לאכול הכל, נכון?

אז בדיוק קובי הצטרף אלינו: ''כמה זמן הם נשואים? מי יהיה בארוחה? מה הם אוהבים יותר- מתוק ממש או קצת פחות? יהיו ילדים קטנים? עדיף עוגות אישיות או עוגה גדולה?...'' ועם כל תשובה שלי, החלו דוגמאות לזרום לשולחן. אני יכול לנסות ולתאר איך מרגיש אדם שיושב מול מבחר של 10 -12 מנות, שכל אחת מהן נראית מדהים, נשמעת מדהים מבחינת הרכבה, ומחכה רק לי. אני יכול לנסות, אבל אני כל כך בטוח שאכשל, שאעשה דבר פשוט הרבה יותר: פשוט תעצמו עיניים, ודמיינו לרגע שאתם אני, יושבים על ספה אדומה, ועוד רגע תסתערו על כל הקינוחים האלו.

אחרי מחשבה לא מעטה, ניפינו כמה אפשרויות, כדי להתמקד במה שיושבי השולחן באמת אוהבים. הגילאים- משנתיים (הנכד), ועד 57 (החוגגים), כך שצריך להיות גם שוקולד וגם דברים פחות פיצוציים מבחינת עוצמתם.

ואלו המנות שהגיעו לקו הגמר:
פאי תפוחים- פשוט ומעולה. לא מתחכם, לא מתיימר, רק מוקפד להפליא ומוגש בצורה מסקרנת. חשוב להוסיף כאן, שלכל המנות של טרימולין אין צורך להוסיף שום קישוט, לא גלידה ולא קצפת- המנה כבר עושה את שלה, בלי צורך בעזרים. כשתראו- תבינו.
אנגלז - מוס שוקולד עם גנאש שוקולד לבן באמצע, במעין גומחה, המוגש עם מזיגת שוקולד לבן חם אל תוך הגומחה. וואו, וואו, וואו!! מנה שלבדה הצדיקה את חטיפתו של קובי ואילוצו להכין לי אותה כל יום עד סוף חיי. מדהימה!
טרימולין - מוס שוקולד עם קרם פרלינה, כשבאמצע יש שוקולד חלב. כמעט שהפכתי לתיכוניסטית ופרצתי בצווחות ''OMG''! עד כדי כך זה מצוין.
מוס לימון - פה צריך לומר מילה קטנה. אני לא חובב גדול של לימונים, ולא מבין למה הם צריכים להידחף גם לקינוחים. גם ככה דוחפים אותם לכל כוס מים, די! אבל קובי התעקש, ובשלב הזה, גם אם קובי היה מתעקש שאתן לו את מכוניתי, הייתי עושה זאת בשמחה - אז טעמתי. ואז הבנתי למה צריך להיות מוס לימון בקינוחים. זה פשוט שאם יודעים להכין אותו כמו שצריך, זו מנה מעולה, לא מתוקה מדי, אבל בהחלט מלהיבה ומעניינת בניגוד שלה לכל השוקולד שקדם לה.
וכמובן, בראוניז כעוגיות לאחיין היקר, כדי שייתן למבוגרים ליהנות בשלהם..

אשאיר לכם לדמיין את התגובות שהיו בבית, רק ארמוז שאני עוד הגבתי באיפוק ביחס אליהם, ושמבחינתי, ומבחינת כל יושבי הבית, מסעדה או בית קפה שיגישו את הקינוחים האלו כדי שנזכה לטעום אותם שוב - ינצחו בכל התלבטות שלנו היכן לשבת...

טרימולין
כפר סבא.
09-7439263