שפאץ, תעשה לי רטבים

''את נתחי הסינטה המגולגלים עם הפלפלים הקלויים הוא הכין באותה קלות שבה אני מכינה טוסט...''. שירי טוב הייתה אמורה ללמוד לבשל בסדנת בשרים ורטבים של ספייסס, אבל העדיפה לפנטז שהשף רון שפאץ מכין לה ארוחת בוקר

ליעד היא מאותן חברות שתמיד היו ותמיד יהיו בחיים של אדם. מאותם אנשים שברגע שאתה פוגש אותם, אתה יודע שהם כאן כדי להישאר, ושתמיד תשווה את עצמך אליהם. כשהיינו ילדות השוונו ציונים, ותמיד הגענו פחות או יותר לאותן תוצאות, וכשהיינו בגיל ההתבגרות, השוונו כמו כל חברות מתבגרות ממוצעות- את גודל החזה. גם אז הגענו לאותן תוצאות, ואפילו קנינו באותו זמן את החזיות הראשונות, אבל בחופש גדול אחד, הכל השתנה, ליעד חזרה לבית הספר עם חזה יותר גדול משלי במידה משמעותית. מאוד משמעותית. באותו קיץ הופר האיזון ביני לבינה- היא הפכה לאישה ואני נשארתי ילדה.

כעת, כאשר חלף יותר מעשור מאותם ימים, נפגשנו אני וליעד שוב כדי להשוות סממנים נשיים- כישורי בישול, והפעם בסדנת בישול ברשת ספייסס. בשביל שתינו אוכל הוא אהבה גדולה, וכמו תמיד, אצלה האהבה הזו גדולה קצת יותר.

נועה, הסו שף היפה של המקום, ריכזה את כולנו סביב עמדות הבישול, כאשר עמדנו חסרי אונים מול הרכיבים המסודרים למשעי היא אמרה לנו, ''אל תדאגו! אם אני יכולה לבשל - כולם יכולים!'', וחייכה חיוך מהמם. עכשיו, כשכבר היינו חדורות מוטיבציה, נתן השף רון שפאץ, ממסעדת אוקיאנוס לשעבר ובעל חברת קייטרינג, את משנתו בנוגע לבישול. האתגר שלו היה לא פשוט: ללמד שתי נשים צעירות ומפונקות, שלא ידעו לבשל מעולם (ליעד כרגיל ידעה קצת יותר), להכין בשרים משובחים, וכאילו זה לא מספיק מאתגר - גם להתאים להם רטבים.

במקצוענות רבה ובליווי סיפורים מתובלים לא פחות מהרטבים, הוביל אותנו השף לאורך כל הסדנא. כשלימד אותנו להכין נתחי פילה על קרוסטיני עם ריבת בצל סגול וגבינת סנט מור, הוא התחיל מהסבר של חיתוך מהיר ויעיל של בצל, תיאור גרפי של מיקום נתחי הפילה בגופנו, בחירה נכונה של נתח בשר, וכמובן, תיאור של התהליך הפיסיקאלי בו נמסה גבינת הסנט מור על נתח הבשר העסיסי, מה שיוצר טעם מושלם, שכמותו לא ידע החיך שלי מעולם.

כשהדגים לנו הכנת סינייה של בשר עגל ושומן כבש עם טחינה גולמית, מונח על גבעת בורגול עם עלי תרד, הוא הסביר לנו איזה בשר טחון כדאי לקנות, מה המינונים הנכונים של בשר ושומן, מהי טחינה טובה, ומתי צלייה בתנור עדיפה על טיגון, וכשטעמנו את התוצר הסופי כל מה שנותר לנו לעשות הוא להסכים ולהקשיב בכניעה לכל טיפ נוסף שיציע לנו. ההרגשה התחזקה כשאת נתחי הסינטה המגולגלים עם הפלפלים הקלויים ברוטב ויניגרט הוא הכין באותה קלות שבה אני מכינה טוסט. מנה מעוצבת, ריחנית וצבעונית הוכנה תוך דקות ונאכלה תוך שניות.

תבשיל העוף בקארי עם אורז ברוטב ביריאני וזעפרן היה בהחלט אתגר. לא רק שלא היה לי מקום בבטן בשבילו, גם התבלינים עצמם, שמותיהם וריחם הטרי היו מעוררים ומסקרנים. העוף בושל ביוגורט ואורז וניחוחות של מיזוג תבלינים אקזוטי מילאו את החדר. שפאץ סיפר לנו על מסעותיו הקולינאריים בהודו, על סגנונות הבישול שמשתנים מאזור לאזור, ועל משפחה אחת שאירחה אותו בביתה ולימדה אותו את רזי הבישול של המזרח הרחוק. אני וליעד הקשבנו לו בשקיקה, אכלנו בתאווה, והוא תוך כדי סיפור הנחה את נועה העוזרת היפה, כיצד להכין את המאכל הבא. ''איזה כיף לאשתו'' לחשה לי ליעד ''לאכול כאלה מטעמים, לשמוע כאלה סיפורים.... מי צריך יותר מזה?''

וכאילו לא היה די בשלל המנות הללו, הכין לנו שפאץ קינוח: אגסים ביין מונחים על סלסילות קדאיף, במילוי קרם שוקולד לבן. מוזר, הבטן שלי הייתה במצוקה קשה של חוסר מקום, ובכל זאת מצאתי את עצמי מסתכלת בעיניים מהופנטות על תנועות המזיגה של השוקולד הלבן על האגסים החמים. תמיד יש מקום למתוקים, כך לימדה אותי ליעד כשהיינו ילדות, וכמו תמיד, גם הפעם היא צדקה.

לפני שיצאנו אל האוויר הקר, הסתובבנו אני וליעד בחנות העשירה והמפתה. פתאום כל מברשת עשוית סיליקון נראתה לנו חשובה כמו השקעה בקרן פנסיה; כל גבעת תבלינים צבעונית, נראתה לנו כמו הזמנה להרפתקה חדשה; וכותש שום נראה כמו ההמצאה הכי מועילה לאנושות. תחושת השובע הכבידה עלינו והיה לנו צורך עז בשנת צהריים של יום שישי.

הריחות הטעמים ומראה העיניים של החנות הביאו אותנו למסקנה שכאן היינו מוכנות ללכת לישון כל לילה ולקום עם שחר, להסתובב, לרחרח, לחמוד, לדמיין ואולי גם לבשל. כמובן, רק בתנאי ששפאץ יכין לנו את ארוחת הבוקר...

ספייסס
קהילת סלוניקי 11, הדר יוסף, תל-אביב.
03-6475555