Skip Navigation Linksראשי > מסעדות כשרות > פשוט מוכשרת> הבופה הגדול מהחלומות. בית הקפה חטאים מתוקים

הבופה הגדול מהחלומות


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''בצעד מאוד לא מחושב, העמסנו אני וענבל מכל הבא ליד. אנטיפסטי של קישואים ובטטות; עלי גפן ממולאים, תפוחים ורכים; פשטידת פטריות ופשטידת תירס...''. שירי טוב פתחה טוב את שישי בבוקר, בבופה של בית הקפה חטאים מתוקים

''בצעד מאוד לא מחושב, העמסנו אני וענבל מכל הבא ליד. אנטיפסטי של קישואים ובטטות; עלי גפן ממולאים, תפוחים ורכים; פשטידת פטריות ופשטידת תירס...''. שירי טוב פתחה טוב את שישי בבוקר, בבופה של בית הקפה חטאים מתוקים

בדרכי חזרה מראיון העבודה שהיה לי, בעודי מתלבטת בשאלות כמו האם, האומנם, ואולי, חייגתי באופן אוטומטי לענבל. זה היה ראיון העבודה השני שלי באותו שבוע, וההחלטה במה לבחור הייתה קשה. לדו שיח ביני לבין ענבל יש אופי מיוחד, אני שופכת לה מידע ונתונים, ומייד אחר כך היא מנפיקה לי פלט המשכלל בתוכו סיכונים, סיכויים, יתרונות, חסרונות, ובסופו של הפלט ישנו גם סיכום והוראות לפעולה. ''אני קצת עסוקה'' היא אמרה בנמנום מצידו השני של הקו, ''אם לא אכפת לך, בואי נדבר מחר, על ארוחת בוקר בחטאים מתוקים. שמעתי שמגישים שם בופה בוקר בכל יום שישי''. אני הסכמתי מיד, אחת כמוני לא תגיד לא לחטאים, ובטח שלא אם הם מתוקים.

בשעה הנקובה נפגשנו אני וענבל בכניסה אל בית הקפה. במבט חטוף פנימה, הוא נראה כמו חנות. על המדפים היו מונחים דברי מתיקה משובחים בכלים יפים שקרצו אלינו מכל עבר. בירידה במדרגות אל רחבת החנות, תחושת אופוריה הציפה אותי. רצפת פרקט וריחות מאפה טרי הובילו אותי אל חלקה האחורי של החנות, ובו שולחן עמוס בכל טוב. כשהסתכלתי על ענבל היא לא חייכה. לאחר שהספיקה לסרוק את האזור ולשכלל נתונים, היא הבינה שאין מקום. ''לעזאזל!'', היא סיננה, ''ידעתי שהיה צריך להזמין מקום מראש''.

המארחת שהתרוצצה בין השולחנות ניגשה אלינו, ובנימה מתנצלת עדכנה שכל המקומות תפוסים, אבל אז הצביעה אל עבר שולחן אחד בחצר בית הקפה, ואמרה ''אם לא אכפת לכן, תוכלו לשבת בחוץ''. על אף ששעה קלה לפני כן ירד גשם, והשולחנות והכיסאות היו רטובים, שתינו לא שקלנו אפילו את האופציה של למצוא מקום חלופי.

ניגשנו אל שולחן הבופה בצלחות שלופות, אך בשל המבחר הרב נאלצנו להתעכב המון זמן כדי להחליט מה לסיבוב הראשון ומה לסיבוב השני. הצצתי אל הצלחת של ענבל
גם הצלחת שלה הייתה ריקה. אפילו בחורה מחושבת ומתוכננת כמוה לא יכלה לעבד נתונים שכאלה: פשטידות, עלי גפן, ביצים, שלל גבינות וירקות, לחמים, שקשוקה, בורקסים טריים ופריכים שנאפו בזה הרגע...

בצעד מאוד לא מחושב, העמסנו אני וענבל מכל הבא ליד. אנטיפסטי של קישואים ובטטות שהיה התחלה נהדרת ולא שגרתית לארוחת הבוקר; עלי גפן ממולאים, תפוחים ורכים, שמאוד לא סביר למצוא בארוחת בוקר תל אביבית; פשטידת פטריות ופשטידת תירס חמות וטובות, שיכלו בקלות למלא פונקציה של ארוחה שלמה. המארחת הגישה לנו מיץ טרי בכוסות נדיבות, ואני וענבל יצאנו לסיבוב השני. הפעם התמקדנו בבורקסים הטריים שהגיעו ממולאים ברוטב פיצה, בגבינות ובתפוחי אדמה, ובשקשוקה החמה והטובה שלא הייתה מביישת אף דוקטור בעיר הזאת. מכיוון שהרגשנו ממש בטטות אחרי הסיבוב השני, מיקדנו את הסיבוב השלישי בירקות ומגוון של גבינות על לחמים טובים. לא היה מדובר באוסף נדיר של גבינות מהבלקן, אלא בגבינות יומיומיות, קלילות וערבות לחיך. מכיוון שאני לא מחובבות ז'אנר הגבינות מלכתחילה, המבחר הזה התאים לי בדיוק.

הסיבוב הרביעי, שהיה אמור להיות סיומת מינורית לארוחה גדולה, התברר כגולת הכותרת של הארוחה. ריבה ביתית, טרייה מתוקה, במרקם מושלם על חלה טרייה. מעולם לא נהניתי כל כך מריבה. ניסינו לעצור את המארחת הנמרצת שהתרוצצה בלי הפסקה בין שולחנות של לקוחות מרוצים, כדי לשאול אותה באיזו ריבה מדובר, אבל החלטנו להקל עליה ולוותר על המידע.

כשהזמנו את הקפה כבר היינו מותשות מהארוחה, אך להפתעתנו עוד אתגר ניצב בפנינו: הקפה הוגש עם שלל עוגיות הבית, חלקן היו רכות יותר, חלקן פריכות יותר היו עוגיות עם וניל וכאלה עם שוקולד, וכולן, כולן, היו יוצאות מן הכלל.

אחרי שהסתיימה מלאכת האכילה ולאחר שעברנו בהצלחה את אתגרי ארוחת הבוקר של ''חטאים מתוקים'' שוב התחלנו להרגיש רוח קרה מנשבת בחצר הקטנה והמעוצבת ברחוב שבזי 67 שבנווה צדק. זה היה הזמן לנסות לצעוד הביתה. בדרך החוצה נחו עינינו על קרמבו ביתי מפתה ממטעמי המקום, וכמובן שביקשנו לארוז ולקחת הביתה. בקצה הרחוב קרן שמש אחת האירה את המדרכה שנראתה כמו במה המוכנה להופעת יחיד. ענבל התיישבה כדי לספוג קצת שמש ואני אחריה. אחרי שעיבדה את כל הנתונים שהיו פרוסים לפניה על השולחן הקטן ב''חטאים מתוקים'' ואחרי כמה חישובים, היא הגיעה למסקנה שזו ארוחת הבוקר הכי משתלמת בעיר, והכי טובה שהייתה לה מזה הרבה זמן.

באותו יום לא אכלתי ארוחת ערב עם המשפחה. אחרי שהבטן שלי הכילה עד אפס מקום את כל אבות המזון על כל גוניהם, מה הטעם? גם לא ממש הספקתי לספר לענבל על הצעות העבודות החדשות, וממילא שתיהן התמסמסו. ולמרות הצינון שעטף אותי במהלך הסופשבוע, הארוחה שנאכלה בבוקר קר וגשום הייתה שווה את זה.

חטאים מתוקים
שבזי 67, תל אביב.
03-5162708

לחם בשר הרצליה אירועים חדש