תתעודד, גבר

''בנימה קצת יותר נינוחה, הגיע תור המנות העיקריות. אני הזמנתי את הלזניה הבשרית, מנה מצוינת שמזמן לא יצא לי להיתקל בה מוכנת כהלכה, וכאן היא ממש הפתיעה לטובה. איתמר מצידו הלך על הקורדון בלו - נתחי חזה עוף בציפוי פריך במילוי פטריות, בצל ועשבי תיבול, שהוגשה עם אורז ורוטב יין אדום שהיה נפלא....''. נדב אבידן מצא את רפאלו, שבראשון לציון, כמקום האידיאלי להתאושש בו מתלאות החיים, ולהתעודד

למזלי, אני אוהב לאכול. ברגעי משבר, מתי שבסרטים יושבים מול הסרט ''שומר הראש'' עם דלי של האגן-דאז, אני מעדיף ללכת למסעדה. משהו ביציאה הזו מהבית, בזה שאני יכול להיזכר שיש עולם בחוץ, והוא מכיל בתוכו עוד אפשרויות פרט לזו שטרחה לעדכן אותי בצהריים שבלוח השנה שלה אני השנה שעברה, ובכלל- לא טוב להיתקע בבית במצבי דכדוך.

אי לכך, ומכיוון שללכת למסעדת דגים עם חבר טוב היה גורר אחריו יותר מדי משפטי ''יש עוד דגים בים'', החליט איתמר לקחת אותי למסעדה עם התפריט הכי מגוון שיש, כדי שלא יהיה סיכוי שלא אהנה. הוא מכיר את המקום טוב, מדייט שהיה לו שם פעם, ולדעתו אין סיכוי שלא אשכח אותה אפילו קצת לאורך ערב שלם שם. שם המקום - רפאלו. אני הייתי משוכנע ששום דבר לא ישנה, אבל איתמר הוא לא אחד שאומרים לו לא, אז נכנסנו לאוטו, ויצאנו לדרך.

רפאלו קיימת כבר 12 שנים, והעיצוב שלה מקרין את הוודאות הזו- פשוט, נקי, מרווח וחסר יומרות מבלבלות שתפסו תאוצה במסעדות חדשות שעתידן אינו ברור עדיין. המוסיקה ברקע קצת הוסיפה למצב הרוח הלא אופטימי שלי, עם איזשהו שיר רוק על אהבה נכזבת, אבל לאורך הערב הגיוון נשמר, כך שבסך הכל לא היו לי תלונות על הרקע.

ללא הקדמות מיותרות, התחלנו במסכת הארוחה. התפריט, כפי שהבטיח איתמר, היה המגוון ביותר שנתקלתי בו. מנות מורכבות לצד פשוטות, עם מטבח שאין לו קו מאפיין ברור, פרט לרצון שכל אחד ימצא בקלות משהו שהוא אוהב לאכול. למנות ראשונות הזמנו את הקריספיטריות- פטריות שמפיניון בציפוי פריך ממולאות בגבינת שמנת ועשבי תיבול, המוגשות עם סלט חסה- מנה פשוטה אך טעימה, הממלאת את תפקידה ומכינה את התיאבון לבאות. איתמר הזמין את גלילת החצילים - גבינת שמנת ופלפלים קלויים, עטופים בפרוסות חציל קלוי, עם ממרח פלפלים וברוסקטות בשום בעשבי תיבול - ומאוד נהנה ממנה. גם כאן, הרושם שנותר היה של מנה שלא מנסה להמציא את הגלגל, אלא פשוט להיות טעימה ומהנה.

בשלב הזה איתמר החליט שדי לדבר על משבר היום, והגיעה השעה להתחיל להסתכל סביב, לדבר על שנת הלימודים שמתחילה עוד יומיים, ושאר נושאים אקראיים שיוציאו אותי מהדיכאון חסר התכלית הזה (בעיניו. עבורי הייתה לדיכאון תכלית נפלאה). למזלו, המוסיקה הפכה ליותר אופטימית, והמנות הראשונות עשו עבודתן נאמנה, כך שרוב הזמן גם הצליח לו ברצון לעודד. בנימה קצת יותר נינוחה, הגיע תור המנות העיקריות.
אני הזמנתי את הלזניה הבשרית, מנה מצוינת שמזמן לא יצא לי להיתקל בה מוכנת כהלכה, וכאן היא ממש הפתיעה לטובה. איתמר מצידו הלך על הקורדון בלו - נתחי חזה עוף בציפוי פריך במילוי פטריות, בצל ועשבי תיבול, שהוגשה עם אורז ורוטב יין אדום שהיה נפלא. בשלב הזה גם השיחה הצליחה להכיל בתוכה כמה חיוכים אקראיים מצידי, ונראה היה שפרויקט העידוד מצליח איכשהו.

לסיום, לקחנו לנו 2 קינוחים נוסטלגיים מעט - איתמר ביקש בלינצ'ס גבינה וצימוקים, שהיה מעולה לדבריו (הוא סיים אותו מהר מדי, כך שלא הספקתי לטעום), ואני לקחתי עוגת ביסקוויט, עם קרם ריבת חלב, קרם וניל ושכבת שוקולד מעל. בהחלט סיום ראוי לערב שכזה. עם הקינוח הזמנתי לי גם שייק פירות (אננס, בננה ותמר על בסיס חלב), שהיה סמיך וטעים מאוד, והיווה עבורי תחליף מצוין להאגן-דאז המסורתי של ימים כאלו.

סה''כ, המסעדה מהנה מאוד, האוכל מוקפד וטעים, התמחור הוגן מאוד, השירות נעים ומקצועי (תצוין לטובה מור, המלצרית שלנו, שעשתה כל שביכולתה כדי לשמח את שנינו), והחוויה הכללית מהנה מאוד. אני בוודאי אחזור לשם בערב יותר אופטימי עבורי, כי מהרושם שקיבלתי המסעדה הזו מצליחה להתאים עצמה לכל סועד ולכל סיבה- מדייט ועד יום הולדת לאמא או אבא, כל אחד יכול למצוא מה לאכול ואיך ליהנות ברפאלו. לא סתם המסעדה הזו נחשבת למוסד ושם דבר בראשון לציון. ממה שהתרשמתי אני - יש להרבה מקומות חדשים ומתיימרים מה ללמוד ממנה.

רפאלו
משה בקר 12, א. ת. ישן, ראשון לציון.
03-9666440