לפני כמה שעות חזרתי מנסיעה בזמן. אני אוהב לנסוע בזמן ואני עושה את זה הרבה. בשביל לנסוע בזמן לא צריך ליישם נוסחאות של איינשטיין ולהמציא כלי רכב אשר ינפץ את מחסום מהירות האור. בשביל לנסוע בזמן צריך פשוט ללכת ברחוב להיכנס לפאב מזדמן ולא להביט יותר לאחור. לא לשווא בפאבים אין שעון. לא על הקיר ולא על פרק ידו של הברמן. פאב הוא רשות פיסיקלית אוטונומית עם חוקי זמן אחרים, חוקי מרחב נזילים וחוקי כבידה מתנודדים.
נכון, למכונת הזמן הפרימיטיווית הזו יש תופעות לוואי לא פשוטות שמתבטאות בעיקר בפגיעה בכבד ובתאי הזיכרון, שלא לדבר על הפגיעה בעובי הארנק, אבל האפשרות לנסוע בזמן היא עניין שמעבר לזוטות פיסיות ארעיות. מדובר כאן בתשוקה האנושית הקמאית ביותר, התשוקה לפרוץ את הגבולות המתסכלים המפרידים בין הפרט לבין העולם. בין סדר לבין התוהו ובוהו. תשוקה ליישום חוקי האנטרופיה. אני יודע- אני קצת מקשקש עכשיו- אבל קישקוש הוא עוד תופעת לוואי נחמדה של הנסיעה במכונת הזמן.
''מוליבלומס''- פאב אירי -הוא מכונת זמן ידועה. היופי בפאב אירי הוא שלכל פאב אירי בעולם יש עיצוב ותפריט קבועים. בפאב אירי תמיד תמצאו בירה ''גינס'' מהחבית, ריהוט עץ כבד, המון מראות וכרזות ממוסגרות, מוזגים (בפאב אירי ברמנים הם מוזגים) לבושים בקפידה, ועוד בירה ''גינס'' מהחבית.
כשנכנסתי לפאב ''מולי בלומס'' ברחוב הירקון בת''א הרגשתי מיד את אותה הרגשת ביטחון ידועה ומוכרת של נסיעה. ''הגעתי לפאב אירי'' אמרתי לעצמי. תוך שניות ספורות נכנסתי למכונה. כשהתיישבתי והזמנתי מהמוזג חצי ליטר גינס הרגשתי שאני נמצא בדבלין בבוסטון או אולי בסידני. בעצם יכולתי להיות בכל מקום בעולם. הדבר היחידי שהיווה מבחינתי סמן מקום מפליל להיותי בתל אביב הוא משחק הכדורסל של הפועל ששודר בטלוויזיה מעל פינת הבר. ה''גינס'' שהוגשה לי כעבור שלוש דקות שוב הרחיקה את מחשבותיי הרחק מאוסישקין ומהמזרח התיכון כולו. זו היתה ה''גינס'' הטובה ביותר ששתיתי בישראל. בראש הקצף הלבן והקרמי שלה היה חרוט תלתן כמיטב המסורת האירית. שלא כמו ברוב הפאבים בישראל הטמפרטורה שלה לא הייתה קרה מדי והגוף שלה היה סמיך וחמאתי. הסוד, כך הוסבר לי מצוי בקירור מוקדם של חביות הבירה. ב''מולי בלומס'' כל חביות הבירה נמצאות במקרר שנבנה במיוחד בשבילן. בשיטה הזו נמנעת האלימות המופעלת על הבירה מצד מתקן הקירור הקונבנציונלי אשר מקרר את הנוזל בבת אחת ומשנה את אופיו.
את הבירה החלטתי ללוות בעזרת וויסקי אירי מתוך המגוון האדיר שמציע הבר. התחלתי ב''פאדי'' (30 שקל ) בלנדד אירי פשוט וטוב, שמשום מה כבר לא מיובא לארץ באופן סדיר. ככל שהפועל תל אביב הגדילה את הפער מול דינמו מוסקווה על מסך הטלוויזיה, אני הגדלתי את הפער ביני לבין המציאות המתרחשת ברחוב שמעבר לדלתות העץ הכבדות. לאחר כוסית ''ג'יימסון'' (34) וכוסית ''פאוורס'' (35), שהוא הוויסקי הכי נפוץ באירלנד, החלטתי לאכול משהו כדי לא לשרוף לגמרי את דפנות הקיבה שלי. בחרתי נקניקיות טלה ברוטב ''גינס'' עם פירה(48 ש''ח) והן אכן עשו את העבודה ואף מעבר לכך. הן גם ריפדו את קיבתי כדי שאוכל להמשיך לשתות, וגם ריגשו את בלוטות הטעם שלי. את הביס האחרון מהנקניקייה נתתי יחד עם סל הניצחון של הפועל. החלטתי לחגוג את הניצחון הכפול בוויסקי מאלט אירי של ''קונמרה'' ( 34 ש''ח) ובעוד כמה דברים שאני כבר לא זוכר. לרחוב הירקון יצאתי כשכבר היה מאוחר. או אולי מוקדם. ברחוב עברה מכונית של אוהדי הפועל אדומים ומרוצים. לרגע הם נראו לי כמו אוהדי כדורגל אירים בשירתם המתואמת. השמיים סגולים. הפועל תל אביב ניצחה. פאב אירי אמיתי בתל אביב. זו מציאות או דמיון? אני המשכתי הלאה חושב על חורים בזמן.
http://www.2eat.co.il/mollyblooms/
מולי בלומס
מנדלי 3 פינת הירקון 100
טלפון: 03-5221558
הפאב''Y-ALE בית בירה'' ( הוא מכונת זמן מהסוג הישן והטוב. עומרי אחאי, ממציא ובעלי המכונה, התגורר בעבר בניו יורק ועבד בשנות השישים והשבעים במועדון ה''ווילג' גייט'' שהיה מקום מפגש לאומני התקופה שהתגוררו בגרינץ' ווילג'. עם חזרתו לארץ בשנות השמונים פתח עומרי את קפה ''הספריה'' המיתולוגי בת''א שהיווה אבן שואבת לאנשי בוהמה לפני שהחליטו לקרוא להם סלבריטאים. היום יש לעומרי את בית הבירה וכמו במקומותיו הקודמים גם כאן האופי הוא שם המשחק. לבית הבירה ברחוב אלנבי אי אפשר להגיע במקרה. כמעט לא ניתן לזהות שמדובר בחזית של פאב כשחולפים על פני וויטרינת הזכוכית העתיקה, בין חנות מכשירי הכתיבה לחנות תיקון ומכירת שעונים. כשנכנסים פנימה ויורדים בגרם המדרגות הצר מתגלה המאורה של עומרי ברוב תפארתה. חלל קטן, עמוס בתמונות וכרזות מימים תמימים יותר ובר עץ קטן מעוטר בשלל ברזי בירה. ב y-ale יותר מ –50 סוגי בירה. רובן מבלגיה והאחרות מגרמניה, הולנד, צרפת, אירלנד, ארה''ב, אוסטרליה, ישראל וגם מהרשות הפלסטינית, לה יש נציגה בודדת ומשובחת בשם ''בירה טייבה''.
את ביקורי האחרון ב''y-ale” עשיתי לאחר שחלמתי בלילה על טיול לצ'כיה. במקום ללכת לסוכנות נסיעות ולהוציא מאות דולרים על כרטיס החלטתי לקפוץ לאלנבי 46 ולבלות כמה שעות בפראג. הרבה אנשים יורדים לבית הבירה של עומרי כדי להעביר כמה שעות בבועה המיוחדת שמנותקת ממגבלות הזמן והמקום. משוררים, סופרים, עיתונאים, בעלי חנויות מהאזור ואנשים כמוני, שאין להם כסף לנסוע לחו''ל.
מיד כשהתיישבתי הזמנתי ½ ליטר בירה סטרופראמן בהירה. לאגר צהוב קר ויבש, נהדר להרוויית צימאון ולפתיחת התיאבון, שאכן נפתח. תוך חמש דקות כבר היו מונחות לפני שלוש צלוחיות, האחת עם איקרה, השניה עם כבד קצוץ והשלישית עם חמוצי הבית, מה ששכנע אותי להזמין וודקה קפואה לפתיחת הצנרת ולהזמנת העיקרית: שניצל לבן עם פירה. לומר את האמת, אני לא יודע מה מידת הצ'כיות של המאכלים שהזמנתי, אני בכל אופן, דיברתי אל הצלחות שלי בצ'כית שוטפת והן ענו לי בשפה הבין לאומית ששמה טעם טוב. בשלב מסוים הן אף התחילו לשיר לי שירי עם לצלילי מוסיקת הדיקסי-לנד החרישית שהתנגנה ברקע. בשלב הזה כבר לא יכולתי לעמוד מנגד והזמנתי מיד בירה ''וולווט'' שהיא בירה צ'כית חומה כהה עם ראש קצף שמזכיר את הראש של גינס.
לקינוח שתיתי בחרובקה, שהוא משקה עשבים צ'כי מבטן ומלידה, עם עוד כמה אנשים שלמדתי להכיר בשהות הקצרה שלי על הבר. אין ספק, אנשי פראג מסבירי פנים לתייר.
לפני כמה ימים סיפרה לי משהי על פאב בגבעתיים בשם ''כצה בר''. מכיוון שאני טיפוס סקרן מטבעי המשכתי והתעניינתי בפאב בעל השם המוזר. היא המשיכה וסיפרה לי שהשם הוא קיצור של ''כצנלסון'' הרחוב בו שוכן הפאב הפשוט, שמקיים ערבי קונספט: ערב המוקדש למוסיקה ישראלית, ערבי הקרנת סרטים, הופעות חיות וכו'. אף פעם לא הייתי בפאב בגבעתיים. אף פעם לא הייתי בגבעתיים. שתי סיבות מספיק טובות לבקר במקום.
ל''כצה בר'' הגעתי קצת לפני עשר בלילה, מה שאומר שהספקתי לזנב ב happy hour ממש לפני שהוא נגמר. Happy hour בכצה אומר חצי מחיר על כל התפריט. לאחר שמיהרתי להזמין את בורבון ה''ג'ים בים'' שלי לפני שהוא יעלה 35 שקל ומנת ''מוקפץ תאילנדי'' לפני שהיא תעלה 42 שקל, התרווחתי והבטתי סביב. במקום לא היו יותר מעשרה אנשים, כולם כך נדמה מספיק מקומיים בכדי להחליף טפיחות הדדיות עם בעל הבית המחויך. ברקע התנגנו שירים של אלוויס וטום ג'ונס ואני הרגשתי בסרט משנות השבעים. אין יותר מקומות כאלה, חשבתי לעצמי. התחלתי לפקפק בהחלטתי הנמהרת להזמין ''מוקפץ תאילנדי'' לאחר שראיתי פלטת מטוגנים מגיעה לאחד השולחנות: סיגרים מטוגנים, צי'פס, פסטלים ונקניקיות והיא הייתה ענקית. זה המקום והזמן להזמין פלטת מטוגנים חשבתי. פתאום רציתי לחזור לפאב מחוז ילדותי בנהריה, עם ריח הטיגון באוויר, הגולדסטאר בכוסות הליטר בצורת המגף, קופסת הנובלס המקומטת וההקאה הבלתי נמנעת בשירותים האחוריים. זה היה מאוחר מידי. הברמן הזריז הניח בקצה המחשבות שלי קערה שיותר נכון להגדירה פיילה מלאה באטריות ביצים, ירקות ונתחי עוף מוקפצים, כשמעל הכל בזוקים זרעי סומסום. הספקתי לנופף לברמן מעל המנה שחסמה את שדה הראייה בינינו, ולהזמין לעצמי כוס ''אפליכם'' (21 שקל)- בירה בלגית כהה, מתקתקה ועתירת אלכוהול, לפני שהתחפרתי בתוך סבך האטריות. היה טעים ובעיקר משביע. להפתעתי הצלחתי לגמור כשלושה רבעים ממנת הענק.
כשהרמתי את ראשי בחזרה למפלס הברזים בבר הבחנתי שכבר למעלה ממחצית הפאב התמלאה באורחים, רובם צעירים שתפסו את מקומם כדי לצפות בהופעה חיה של זמרת צעירה חמושה בגיטרה. ההופעה נפתחה בשיר ''רואים רחוק רואים שקוף'', משפט שהיווה אנטיתזה להרגשתי. עיני המעורפלות מוויסקי, בירה ואטריות ביצים הקשו עלי לראות תמונה ברורה של החלל. מה שכן הצלחתי לראות זה את הברמן שמזג לי עוד כוס ''אפליכם'' ועוד כוס וויסקי, לאחר שהוא ניסה לפתות אותי ללא הצלחה בקוקטיילים מעשי ידיו.
אין לי מושג כמה זמן נמשכה ההופעה, אני רק יודע שבשלב מסוים של הערב מצאתי את עצמי שר בקולי קולות שירים של מאיר בנאי ושלום חנוך ממש כאילו הייתי על משטח הדשא ב''פסטיבל צמח'' 1987. מי היה מאמין לאן תיקח אותי מכונת הזמן בגבעתיים, עיר מקלט רחוקה הנמצאת עשר דקות נסיעה מביתי.
http://www.2eat.co.il/katza-bar/
כצה בר
כצנלסון 18, גבעתיים
טלפון: 03-7328899
פקס: 03-7328181
''שולץ''- הבר המקצועי הראשון בראשון לציון
מי היה מאמין (הברון היה מתהפך בקברו) שבראשון לציון , העיר והמושבה יפתחו בר- מסעדה בסגנון ניו יורקי. בשבוע שעבר חגגו שם את הפתיחה המחודשת של המקום אחרי 8 שנות פעילות והערב היה רווי אלכוהול, בנות יפות, בר מלבני ארוך עם כמות עץ אלון שלא הייתה מביישת את תל אביב וסביבותיה ושורה של מחפשים ומחפשות, אחרי הכול, זה בר מקצועי, לא?
במוצ''ש, מסיבה מיוחדת ב''שולץ'' לכבוד פורים עם מאפרת בכניסה. די ג'י ניקולה
רחוב הרצל 30 ראשון –לציון
במקיאטו הפאב הכשר של תל אביב תתקיימנה מסיבות ריקודים בכל סוף השבוע של פורים: במסיבות יהיה קריוקי היתולי, הגרלות , פרסים ומסיבת תחפושות
ימים ה', מוצ''ש 21:00
http://www.2eat.co.il/makiato.tlv/
מקיאטו
יגיע כפיים 1 תל אביב
03-6879722
