איך אומרים דג בתאילנדית?


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

ברגע שכבש המטוס הורד על אדמת בנגקוק, וכף רגלו של ניסים פתחי נגעה בקרקע, הוא היה בטוח בדבר אחד. שהוא רוצה הביתה. עם כל הכבוד לאיים האקזוטיים, למאכלים המפתים ולפנטזיות על ניקוי ראש, ניסים, מהנדס הכימיה הצעיר, רצה רק דבר אחד. לברוח. לברוח מההמולה, הרעש, והצפיפות, מלחות אויר של 100%, מזיהום אויר בהתאמה, ובמילים פשוטות, הוא רצה לאמא.


בייאוש הוא המתין לטיסה בחזרה, ובינתיים נעתר להצעת חבר, שמכיר חבר שיש לו חברה, שאבא שלה עובד במלון לנדמרק, להצטרף לקורסים לבישול לתיירים. מלון חמישה כוכבים זה מקום טוב לברוח אליו מתאר לעצמו המהנדס הצעיר, ואכן, אחרי חמש דקות במטבח, והוא יודע שלעולם, לעולם, לעולם, לא יעסוק עוד בכימיה. שף חדש נולד. הסיפור נגמר, ניסים מחייך חיוך ביישני, אותו חיוך שמלווה את כל הסדנה, ומפטיר בשקט תוך כדי הרמת גבות משיכת כתף וחיוך כמובן, אמא שלי היתה בשוק, פשוט בשוק.

בסדנאות שהוא מעביר, ולוא דווקא אלה שעוסקות במישרין באוכל תאילנדי, תמצאו מתכונים שיטות עבודה ופטנטים שנולדו במזרח הרחוק. והכוונה ליותר מנוכחות של רוטב צ'ילי מתוק (לפעמים מוגזמת אפילו). כל חובב מזון שהתגלגל בחייו לשוק אוכל תאילנדי, יודע שעבור הטבח התאילנדי, השמיים הם גבול היצירה. הטעמים כל כך מפתיעים ומהממים, האוכל עטוף באין ספור צורות וכריכות, דיסנילד של מוצרים ותוצרים. כך שיש המון מה ללמוד ממי שלמד, שם גם אם הסדנה לא מוגדרת סדנה לבישול תאילנדי.


''אז שימו לב'' הוא אומר, ''מערבבים קמח תופח, מעט אבקת אפיה, מלח פלפל ומים לעיסה נוזלית שאפשר להחזיק ביד, משהו שמזכיר את עיסת הספנג' הצפון אפריקאי, מרטיבים את הידיים, ביד הקרובה מחבת עם השמן, מחזיקים כמות של כף עיסה בערך, משקיעים בתוכה חתיכת דג או עוף סוגרים בעדינות את האגרוף, ופלופ דוחפים אל השמן דרך החור שנוצר בין האצבע לאגודל את הבשר עטוף במעט בלילה אל השמן''.
תוך 10 שניות, שמונה ''בשלנים ירוקים'' נעמדים בתור אל השמן, וסופגניות עגולות (מי יותר מי פחות) וקטנות (בשאיפה) מרקדות בשמן החם. איזה ממי גם אני רוצה לנסות, לא לדחוף יש מקום לכולם.....


לא כולם מכינים הכל בסדנה. הכנת ששת המנות מתחלקת איך שהוא בין שמונת המשתתפים. חלק מהטכניקות שלומדים מורכבות יותר ומי שקפץ ראשון והתנדב להתנסות בהן מרוויח. השקטים הביישנים ובעלי התגובה האיטית נותרו עם קילוף תפוחי אדמה, קיצוץ בצל חיתוך פאפיה ירוקה ושאר עבודות שחורות. חבורת המופלאים ''מהירי התגובה'' נאבקת בפילוט הדגים שלושה דגים לשמונה איש, ושחרור קוביות בצק עלים מפורמה שמיועדת לכך, אוף זה נורא נידבק לי. שטיפת פטרוזיליה ובזליקום שיהפכו אחר כך לשני סוגים של פסטו, ''פסטו זה ממרח'' מנסה ניסים להרחיב את ידיעותינו, אבל המידע מתפזר בחלל העצום.


מוטי מוטרד מכך שאין מתכונים כתובים: ''זה הכל נורא פשוט'' מנסה ניסים להרגיע אותו בחיוך, אבל מוטי מציץ בעצבנות מעל לכתפיים של כולם, מנסה לתפוס מפה ומשם, מה עושים על כל קרש ובכל סיר, ואיך בשם שמיים כל זה אמור להתחבר למשהו שעושה הגיון. עט ונייר קטנטן מפנקס מורידים מעט את מפלס הלחץ שלו. הצמחונית לשעבר שבחבורה, מעדיפה שלאוכל שלה לא יהיו עיניים, ובסופו של דבר מתנדבת לקלוף ולתוך פירות לסלסה, יוזמת מפיקה ומבצעת בצד, אחלה סלט עגבניות, מאוזן וטעים. בסוף יושבים ואוכלים:


דגים בדמפלינגס ורוטב צ'ילי מתוק, גלילות של סול מממולאות בתרד, דג במעטפת מנגולד, ופסטו פטרוזיליה, סלמון בפנקו וסלסה פירות טרופיים, ופילה דג בקשקשי תפו''א, סלומון וולינגטון, ולקינוח עוגת שוקולד אישית. היין זרם כמים, המים היו מינרליים, בחוץ היה כפור כלבים, בפנים היה נעים.
''את הכל קניתי בדרך לכאן במגה ב280 ₪'' מסכם ניסים, ובאמת, תחשבו על זה, משקיעים בסדנה, ואחר כך מארחים את כל המשפחה או החברים, לארוחת דגים מלכותית בעלות של זוג במסעדה, היין על האורחים.


אם אתם חושבים על סדנת ''hands on'' כאופציה, כדאי לכם לגשש ולברר עבור מי היא מיועדת, והאם שאר המשתתפים בענינים פחות או יותר כמוכם. קחו בחשבון שבסופו של יום תאכלו מנות שבישלו תלמידים, חלקם לא שברו מעולם ביצה, ואל תהיו מאוכזבים לגלות שלא כל המשתתפים יכולים להתנסות בכל הטכניקות המעניינות, ושיש לא מעט עבודה שחורה. חוץ מזה, עוד לא קרה לי שלא למדתי כלום בסדנה והפעם למדתי כמה דברים. זה המון.


B2