הכי, הכי! אחי


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

לא רק המולים היו הכי טעמים, הכי עסיסיים, הכי טריים והכי מצוינים שאכלתי אי פעם, גם כל מי שגר איתם בסיר או הוגש לידם היה ממשפחת ה''הכי''. חלב הקוקוס מאיכות מצוינת, ללא רמז לטעם מתכת קופסתי, הארטישוק הירושלמי מבושל בדיוק במידה והמיונז, שהוגש לצד טוגני תפוחי אדמה פריכים ודקיקים, הכי איכותי שאפשר. ניחוח בשומת החרדל שלו עדיין מהדהד באפי בעת כתיבת שורות אלה

ונתחיל בידיעה חשובה: בימים אלה נפתחת עונת המולים, (בטח שלמולים יש עונה, הם פרי לא?) וחובבי הז'אנר מוזמנים לחגוג את הפתיחה החגיגית בפסטיבל מולים ובירה בבירת המולים הישראלית – יבנה. לכל אלה שטרם נחשפו מסיבות אלה ואחרות למעדן, אני ממליצה בחום: מהרו והזמינו מקומות, מספר המקומות מוגבל. ולפני שאתם מעקמים לי את האף, אם כל מה שאכלתם עד היום היו מולים קפואים, עוד לא אכלתם את הדבר האמיתי.

אם להודות על האמת על טרין שמעתי כבר מזמן, אבל ראבק, כשהבן אדם חי בתל אביב, נסיעה ליבנה לארוחה נשמעת מעשה קצת הזוי לא? ובכל זאת גם אנחנו התל אביבים מוצאים מדי פעם מקום להזיות בחיינו, וכך בליל גשם וסופה, תפאורה הולמת למסע קולינרי לילי, חייבים להודות, מצאנו את עצמנו בדרכנו ליבנה. יבנה למי שעדיין לא נחשף, היא עיר אי שם בחולות בין ראשון לציון ואשדוד, שבעברה הרחוק התפרסמה כבית מושבה של הסנהדרין, בעבר הקרוב כבית מושבו של כור אטומי, ובשלוש השנים האחרונות כבית מושבה של טרין. עיר חשובה.

מפה לשם, תפסנו שולחן. המסעדה הייתה מלאה, מה שתמיד מרגיע תל אביבים שכבר עשו את המאמץ וויתרו על החנייה שתפסו ליד הבית למען ארוחה בפרובינציה הרחוקה. לשולחן הגיע תפריט הרגיל ואיתו תפריט הפסטיבל. אנחנו כזכור, באנו לכאן בשביל פסטיבל.
למנה ראשונה: מולים (או קוקי סאן ז'ק או וונגולי ), למנה עיקרית: מולים (או מולים או מולים ) ולמנה אחרונה.... טוב נו, לא להיסחף.

פתחנו במנת קוקי סאן ז'ק בתרד ופרמזן ומנת וונגולי בשמנת ועירית. אולי כשמדובר בפירות ארצנו, גזר גמדי, תירס ואפונה, הקפוא ''יותר טרי מטרי'', בפירות שבאים מהים זה לא עובד ככה. נקודה. הצדפות הטריות היו עסיסיות רכות וטעמן הטבעי עדין, עדין. רוטב השמנת והעירית, השתלב לסך הכל של מנה ענוגה וטעימה. קוקי סאן ז'ק בפרמזן, היתה מנה תוקפנית יותר שאוזנה היטב בעזרתו העדינה של התרד. חיכינו לבאות, מנשנשות בינתיים לחם עם איקרה טעימה וממרח עגבניות מיובשות. עד כה הכל טוב.

למנה עיקרית הגיעו שני סירים כרסתניים לפי הספר, מלאים בכל טוב המולים. אצלי מולים בציר דגים מבושם בארטישוק ירושלמי, חבר יקר שנותן הרבה כבוד וערך מוסף לעונה המכונה כאן סתיו, ואצלה מולים בציר חלב קוקוס וגי'נג'ר.
עכשיו ככה, זה לא רק שאלה היו המולים הכי טעמים, הכי עסיסיים הכי טריים והכי מצוינים שאכלתי אי פעם, גם כל מי שגר איתם בסיר או הוגש לידם היה ממשפחת ה''הכי''. חלב הקוקוס מאיכות מצוינת, ללא רמז לטעם מתכת קופסתי, הארטישוק הירושלמי מבושל בדיוק במידה והמיונז, שהוגש לצד טוגני תפוחי אדמה פריכים ודקיקים, היה הכי איכותי שאפשר. ניחוח בשומת החרדל שלו עדיין מהדהד באפי בעת כתיבת שורות אלה.

על יד הוגשו בירות. אצלי אפליכם גרמנית, הזדמנות מצוינת למי שטרם התנסה, אצלה גולדסטאר. שתיהן במחיר מיוחד לתקופת הפסטיבל.

עת המנות האחרונות הגיעה. כבר שנים שלא אכלתי קרפ סוזט ועם הגשם הנוטף בחוץ, מנה משולהבת נשמעה רעיון מקסים. חברתי לשולחן בחרה בעינוגי השוקולד, ואכן החיוך שנח על שפתיה אישר שהיא מעונגת ובאה על סיפוקה.

קפה אחרון, ופרידה.

אם חלילה לא תמצאו מקום בפסטיבל הנוכחי, דעו שבכל יום רביעי מתקיים בטרין ערב סושי, בכל שנה, אי שם בין ינואר למרץ, חוגגים כאן פסטיבל פירות ים, ובכל ימות השנה יש תפריט שעושה חשק לחזור שוב ושוב.

טרין
שדרות ירושלים 1, יבנה
טלפון: 08-9420974