טיול אופנועים לעולם לא יהיה שלם ללא הפסקת קפה ראויה לשמה. יש טיולים שהקפה הוא כל המטרה בהם. למי מאתנו לא יצא לקבל, או ליזום, שיחת טלפון, אל או מאופנוען אחר, לצורך רכיבה ארוכה, רק כדי לשתות בבית קפה מרוחק, או הכנת קפה על האש בפינת חמד סודית ?.
אני מצאתי את עצמי רוכב לזיכרון, שותה קפה וחוזר, או רוכב עם חברים ל``מקום סודי`` בו הצבנו גזיות, ורקחנו קפה של טיולים, קפה שקונים במיוחד במקום קבוע, שטוחן במקום ובו משתמשים רק בטיול.
הדבר הראשון שאופנוען צריך הוא ערכת קפה ראויה לשמה, השני הוא אופן הכנה טקסי, עליו חוזרים בכל טיול באופן מדעי כדי לקבל את הקפה המושלם.
ערכת הקפה שלי מורכבת מגזית רוטופליים קומפקטית, שלושה מכלי קפה ( תורכי, עם הל ואספרסו ), סוכר חום, סוכרזית, פינג`אן, מקינטה זוגית, ארבע כוסות זכוכית, עשר כוסות אספרסו מנייר, מצת גפרורים ושתי כפיות.
נשמע המון אך זוהי בעצם ערכה קטנה וניידת מאוד, מתאימה לתיק אוכף, לסבל או לילקוט, מה שיותר נוח.
אופן הכנת הקפה, הוא כבר עניין רציני יותר, אני מעדיף את שיטת ההכנה שלמדתי מתורכיה אמיתית, וגם היא אמרה שיש עוד המון דרכים אחרות...
לפי הטקס שלי, שמים מים בפינג´אן ומפילים כמות יפה של קפה ( לא כפית קטנה או מחוקה ), מניחים את הפינג´אן עם חיוך ( אם אין חיוך הקפה לא מהלב ) על להבה בינונית שמכסה את תחתית הכלי ולא יותר, נותנים לקפה לשקוע לבד (חשוב מאד ללא עזרה), כשהקפה שקע מניחים סוכר בעדינות כדי שהגרגרים ישקעו ומערבבים קצת ימינה וקצת שמאלה.
כאשר הקפה מתחיל להתנפח, אבל מעט לפני הגלישה, מורידים ומוזגים עם הקרם (קיימק), ליותר מאדם אחד יש להקפיד לא לקפח אף אחד שלכולם יהיה קרם, אם פספסתם ואף אחד לא רואה, ניתן לחלק בין הכוסות עם כפית.
בפעמים אחרות פשוט שמים מקפה האספרסו במקינטה, שהיא מעין קומקום על קומקום, מיועד להכנת אספרסו ביתי. מעמידים על הגזיה, ממתינים שהתמהיל יופיע, מוזגים שני שוטים קצרצרים של קפה דחוס, סמיך ומעורר, וממשיכים לרכב עד לקפה הבא.
כמובן שאפשר גם להיכנס לבית קפה ולהזמין כוס מעוררת או לקחת טרמוס, אבל את זה כולם יודעים לעשות.
אז לא משנה מה הקפה שלכם, פשוט תמשיכו לרכב, אנחנו כבר נפגוש אתכם בהפסקת הקפה הבאה.
