shiri156@gmail.com
אחותי ואני הגענו אל המסעדה בשעה 10:10 בבוקר. המסעדה נפתחת בשעה 10:00. בעל המסעדה הגיש לנו תפריטים. לאחר מספר דקות קראנו לו לשולחן וזה היה הדיאלוג בינו לבין אחותי:
היא- אפשר להזמין ארוחת בוקר מעט שונה ממה שכתוב כאן? אותם מרכיבים רק בכמה שינויים.
הוא- מה נראה לך? (אנחנו לתומינו סברנו שכוונתו הינה שודאי אפשר).
היא- אני רוצה טוסט במקום לחם.
הוא- אין לנו טוסטים, אין לנו טוסטר במסעדה.
היא- אכלתי כאן "קרוק מאדם" המגיע בטוסט.
הוא- ב"קרוק מאדאם" הטוסט קלוי במחבת.
היא- אוקיי, אז אפשר לחם, ואני לא רוצה סלט אלא ירקות חתוכים.
הוא- (בבוטות וחוסר סובלנות בולטת) אין לי אפשרות לשנות דבר מהתפריט. אם את לא רוצה ארוחת בוקר את יכולה להזמין אחד מהסלטים.
היא- אוקיי אז ארוחת בוקר רגילה עם מקושקשת (למרות שהיינו מזועזעות מהבוטות של דבריו וחשבנו לקום משם אך לא היה לנו זמן לחפש מקום אחר).
בהמשך אשתו הגישה לנו את ארוחת הבוקר, שאנו מצטערות שלא צילמנו אותה. היא הטיחה (לא הניחה, הטיחה) בשולחן צלחת זכוכית שטוחה ועליה זרוקות חתיכות עלובות של חביתה מקושקשת. זה הדבר הכי עלוב שראינו אי פעם וודאי שלא ראוי להגשה במסעדה במחיר של 69 ש"ח. ממש הרגשנו שהם נוקמים בנו שכן הראינו את אי שביעות רצוננו למן ההתחלה. שאלנו אותה מתי נפתחת המסעדה ואחרי שענתה לנו הוסיפה כי בשעה זו אין להם מלצרים כיוון שזה לא כלכלי להם. עוד הוסיפה "אי אפשר להנות מכל העולמות"- היינו המומות, האם בעלת המסעדה באמת משתפת אותנו בכמה שקשה להם להגיש לנו ארוחת בוקר כשאין להם מלצרית מבחירה? אולי היא מצפה שנבין מדוע השירות היה מזעזע ונגלה אמפתיה?!
אני מתגוררת בארה"ב מזה שנים ויודעת שרות טוב מהו, אך השרות שקיבלנו בג'ויס היה מתחת לכל ביקורת גם על פי סטנדרטים של הארץ. לא כעסנו על כך שלא ניתן לשנות מנות מהתפריט, אלא על הדרך בה זה נאמר. ניתן לומר כל דבר בצורה נעימה ומכבדת. במקרה הנ"ל בעל המקום פשוט אמר לנו בבוטות וכעס כי הוא לא יכול לשנות דבר וההמשך היה בהתאם. החשבון בסופו של דבר היה 134 ש"ח (אחותי הלכה ואני המשכתי לשבת שם עם חברה שהגיעה לראות אותי) והשארנו 140 ש"ח, למרות שלא היינו צריכות להשאיר שקל טיפ, גם בגלל השירות הנוראי וגם בגלל שלא היה מלצר ובעלי המסעדה הם ששירתו אותנו בצורה מחרידה.
אחותי מתגוררת באזור והיא וקרוביה וחבריה ודאי שלא יחזרו לשם- חבל, הם הפסידו לקוחות רבים.
