היינו ביום שבת לפני שבועיים שלושה בשיפודי התקווה בנמל תל אביב.
בעצם היינו שני זוגות שבאו לאכול ולשתות במסעדה של שיפודים. נשמע טוב לא?
זה היה יום שבת קריר למדי ואחרי הרבה חילוקי דעות איפה לשבת (עם כמה שפחות תור) – החלטנו לשבת בשיפודי התקווה.
אנחנו נכנסים, ומסתכלים על התפריט שלהם. הכל נאה טוב.
מתיישבים בשולחן, ומקבלים תפריט.
או או, זה פתאום נראה תפריט אחר, שונה ממה שראינו בכניסה.
אה – כן, שכחנו להגיד לכם: ביום שבת יש תפריט מיוחד שאומר שאתם חייבים להזמין ארוחת הכל כלול ליחיד ב70 שקלים עם בשר או ב50 שקלים ללא בשר, מינימום.
טוב, חיפשנו כל כך הרבה מקום לאכול בו – לא נישב?
נישב.
אני וזוגי לא היינו בטוחים שבא לנו על ה"הכל כלול" הזה, אז שאלנו את המלצרית האם אפשר תפריט רגיל.
היא ענתה לנו שביום שבת זה התפריט אב-ל אם נרצה לשנות אותו כל השולחן יהיה עם אותו תפריט.
משמע – זוג החברים, זה שרצה הכל כלול, גם יצטרך לבחור בתפריט הרגיל. עוד אילוץ בארוחה שנראתה בהתחלה כל כך פשוטה.
לא היה לנו נעים ולכן החלטנו בסוף "לזרום עם העדר" ולקחת תפריט הכל כלול.
אני רק רוצה שתבינו מה מקבלים ב70 שקלים:
שיפוד אחד לבחירה,
הרבה סלטים בצלוחיות קטנות שממלאים את השולחן (לוחמה פסיכולוגית?)
צ'יפס מלא בשמן,
ואורז.
זהו.
שיפוד אחד! בלבד!
וכמובן שהדיל הזה לא כולל שתייה.
ואם הייתם לוקחים את אותו הדבר בלי השיפוד זה היה עולה 50 שקלים.
אז לסיכום.
אני לא חושבת שה"דיל" הזה היה טוב לנו.
בטוח שהוא היה טוב לשיפודי התקווה אך לא לכיסנו.
הארוחה כללה את הדברים הכי זולים, וכללה רק שיפוד אחד שבקושי דיגדג לנו את הבטן.
אז למה קוראים לזה "הכל כלול"?
אי אפשר לקרוא לארוחה "הכל כלול" ולא לכלול את הכל.
או לכלול רק שיפוד אחד.
ובכלל – איפה השתייה?
"שיפודי התקווה" נהיו ממש חזירים.
אנחנו כבר לא נחזור לשם, או לכל סניף של שיפודי התקווה.
אכלנו אותה פעמיים, כמו שאומרים.
חבל שיש מי שמסכים לחזירות הזאת ועדיין הולך אליהם.
