הגענו (זוג) למסעדה במסגרת פסטיבל ''טעימות מיפו''. חיפשנו מראש פרטים על המסעדה והבנו שלא נמצא מסעדה יפה ואווירה, אבל אוכל פשוט ומצוין - כן. הסתבר שלא.
הסתבר שנשארו רק שני סוגי דגים מכל המבחר שהיה אמור להיות - ברבוניה ומושט. כבר הספקנו לעשות את הבירורים המתאימים, כאשר התיישב לידינו, ככל הנראה, בעל המסעדה ושיבח את סגולותיה של הברבוניה. השתכנענו.
בינתיים קיבלנו את הסלטים, שהיו סתמיים למדי, כאשר לא התלוו אליהם הפיתות המתבקשות ולא נאמר לנו דבר בקשר לכך. שאלנו ונאמר שהן ''יגיעו מיד''. מסתבר שישנם מושגים מאוד יחסיים.
כעבור כמה דקות, בזמן שאנחנו אוכלים את הסלטים (נטולי הפיתות) הגיעו הברבוניות - 6 דגים בלבד. שאלנו שוב לגבי הפיתות. בינתיים קיבלנו את המושט. רק לאחר מספר דקות נוספות הגיעו הפיתות המיוחלות.
שני סוגי הדגים היו מטוגנים,מבלי שטרחו ליידע אותנו על כך מראש. הברבוניות היו טעימות, אך ללא כל תיבול וייחוד והמנה הייתה קטנה ולא משביעה. המושט טוגן יתר על המידה, ולכן חלק מהבשר ''התאדה''.
המלצר פינה את המנות בעודנו אוכלים מהן, מה שהיה, שוב, מפתיע. שאלנו לגבי הקינוח תפוח-עץ אפוי, כפי שצוין בתפריט. המלצר טען, שהקינוח אינו כלול, אך שיברר זאת. התגובה הייתה בדמותו של חצי תפוח, שיועד לשנינו. ציינו, שאמור להיות תפוח לכל אחד, ולכן ''זכינו'' בחצי תפוח נוסף. מה שכן, שני החצאים היו די טעימים.
לסיכום - חוויה יוצאת מן הכלל של מקום, שנראה כמו מסעדת פועלים, המנות, שכן קיימות בו סתמיות למדי וקטנות, חוסר האירגון שלו בולט, השירות בו גרוע בצורה יוצאת דופן והקמצנות בו מיוחדת באופן נדיר.
