האמת, האשמה כולה עלינו. המלצר הסימפטי של ''אלתר-נתיב'' ציין בפנינו שהמנות גדולות. המנות היו מוצלחות – הפטריות במילוי גבינות ואגוזים והקרמה קלה של פרמזן, וגלילות חצילים רכות במידה, עוטפות מילוי לבנה ומעליהן רוטב פסטו שהעניק להן תוספת טעם.
אנחנו מתכבדים בקוקטייל הבית של אל גאוצ'ו ראשל''צ. אנחנו פותחים בנקניקיית צ'וריסו שחומה ועסיסית, אמפנדה במילוי בשר טחון, ואנצ'ילדה – טורטיה מטוגנת במילוי בבשר פרגית קצוץ ומתובל. היין האדום של יקב פסגות רק מוסיף תנופה...
שתי המנות הראשונות והמצוינות שבחרנו מדגימות את יכולתו של השף ללהטט בחומרי גלם: האחת, עצם עגל בציר עגל, שמולאה במח העצם עצמו יחד עם שלושה סוגי פטריות, שיטאקי, פורצ'יני ומורל. בשנייה, ''וורסיות בכבד אווז'', משמש כבד האווז ליצירת שלוש מנות שונות על צלחת אחת: נתח צרוב על גבי טוסט, סיגר במילוי כבד אווז ומוס כבד אווז בריבת בצל - כל אחת חגיגה בפני עצמה
בגלל העיצוב היוצא-דופן, בגלל התאורה המיוחדת, בגלל הניגוד השובה-לב בין החלל המרשים לאווירה הלא-מכופתרת, אבל בעיקר ולפני הכל – רוצו ל''אורו'' בגלל הטאג'ין שכל נגיסה בו מציפה את חלל הפה בטעמים נפלאים...
אז היה זה קונפי שוק אווז שסחט מאיתנו אנחות התפעלות. מנה כבדה וחורפית שנעדרה כעת מהתפריט. כפיצוי הזמנו אנטריקוט ברוטב ציר בקר ותימין שהיה עבה ועסיסי, צרוב היטב בחוץ ושופע מיצים בפנים. טעים ככל שהיה, את ההצגה גנבה דווקא גבעת הפירה הקטנה שליוותה אותו, שהיתה בה איזו לוויית טעם מיוחדת שגרמה לנו לריב על כל ביס
המלצר קלט את הראש שלנו מיד והביא שתי כוסיות של משקאות הבית, לימונצ'לו ותותי-צ'לו, שפתחו לנו את הנשמה ואת התיאבון. לחמניות שום זעירות ופריכות, שבעל המקום מכין בעצמו, התנשנשו בכיף יחד עם סלט המוגדר כ''סלט בריאות''
באמצע רמת גן יש מקום מיוחד, שם אפשר לעמוד ולהריח… קפה. קפה ביאליק'', שהוא מאג של קפה מוקצף בטעמי אגוזים, וניל או אייריש קרים, או - הפייבוריט שלי -''קפה מוקה'', שבתחתיתו משוקע שוקולד בלגי מומס שמתערבב אחר-כך עם המשקה. אח!
אין לוקיישן מתאים לפגישה עם חברות ותיקות מהקפה השכונתי, במיוחד כשהוא מעוצב לפי כללי הפנג שואי, כלומר עתיר באנרגיות חיוביות. שפרה צח וחברתה לימי הקופירייטינג עשו את זה בקפה קרמל ברמת השרון והתקשו להיפרד
מבנה החאן בו שוכנת המסעדה מספק את התפאורה הראויה: מבנה אבן מסוגנן ומעוטר בקשתות, שחלונותיו הרחבים משקיפים את חצר פנימית מטופחת.
פקק השעם המסורתי, המלווה את תעשיית היין מזה מאות שנים, נדחק החוצה. את מקומו הולכים ותופסים פקקי הברגה אטומים ונוחים יותר לשימוש. רק מטקס חליצת הפקק המסורתי עוד קשה להיפרד
בגלל טעות של הגורל נולד ג'אקומו ויולה, הלוא הוא יעקב פיאלקוב, בישראל ולא באיטליה. אבל גם טעויות של הגורל אפשר לתקן וג'אקומו הקים בכפר-סבא שלוחה איטלקית של ארץ המגף. שפרה צח כתבתנו קפצה אליו לביקור, התענגה על האנטיפסטי, התרפקה על הסיפורים והתלקקה מהזופה אינגלזה. את הביקור היא מסכמת בשתי מילים: לכו ותתמסרו
אחרי מבול עוגות הגבינה של שבועות והחמסינים שתקפו אותנו אחריו, חיפשה שפרה צח משהו קטן, מלוח ומפנק להעביר איתו אחר צהריים נעימים. בבית הקפה גאיה ברטלה היא הרגישה כמעט כמו בשווייץ
בפרץ אביביות ספורטיבי יצאה ענת פרנק מהעיר הגדולה לטיול דו-גלגלי ברמת הגולן. לפני העלייה לשטח היא עצרה לארוחת בוקר אצל שפרה מיכאלוביץ' בשמורת האלונים, ובין סלט השומר עם המשמש המיובש לחצילים המטוגנים עם הגבינה הבולגרית, שכחה את עצמה לגמרי
אחותי ירושלמית כבר הרבה שנים. וירושלמי, כידוע, זה הרבה יותר מהגדרה גיאוגרפית. לכן, כשאנחנו מתכננות להיפגש ולאכול משהו ביחד אני לא מופתעת כשהיא מצהירה מייד: "אבל בירושלים!"
האמת, יכולנו בשקט לעצור כאן, שבעים ומרוצים. אבל הטעמים משכו אותנו הלאה. כי מה, נדלג על הפסטה מתוצרת עצמית?
הרעיון שעומד מאחורי סדנת הבישול לחג של השף עומרי בן-פרז ב''טייסט'' הוא לעשות רושם מפואר בלי לעבוד קשה. שפרה צח כתבתנו שתתה את דבריו בצמא ומיהרה הביתה ליישם
את התשובה מצאנו במרחק חמש דקות הליכה מתחנת הרכבת, בפיצה ברונה, הנושאת הכשר למהדרין מן המהדרין. ללא גינונים מיותרים התיישבנו אל שולחן פיקניקים המוצב ברחבה שלפני הפיצריה ובדקנו את האפשרויות
המנות היו מעולות והצדיקו את שמה של מיתוס כמומחית לבשר. סטייק הפרגית הושרה ארוכות במרינדה והיה עסיסי ונימוח, ואילו מנת ה''שאטו'' כללה מדליוני פילה בקר ונתח כבד אווז, שנצרבו קלות לדרגת מדיום כנדרש וטבלו ברוטב בורדלז ייני-מתקתק
לפתיחה קיבלנו טעימה משלושה סוגי בירה: בירה כהה קלאסית, בירה כהה בטעם מתקתק ובירה בהירה. הבירה המיוצרת במקום חלקה ובעלת טעם נקי יותר מהבירות התעשייתיות, וכל סועד מוזמן לבחור את המועדפת עליו. ואם לא די בסחרור הקל שנחת עלינו מהשתיה, בא תפריט הטעימות הזוגי כדי לסחרר אותנו בשפע האפשרויות המוצעות בו
הדבר הראשון שמקדם את פני הבאים הוא דלפק המתוקים. בתחילתו תצוגה מרהיבה של עוגות אישיות, מוסים ומאפים מעוצבים, לידם מגשים של פרלינים מפתים בטעמים שונים, כולם עבודת יד כמובן, ובהמשך צנצנות של עוגיות
פסטיבל האוכל הכפרי ה-6 של יואב יהודה ייפתח בסוף השבוע הבא ויציע, בנוסף לארוחות ביתיות כורדיות, הודיות, תימניות ואחרות, גם סדנאות בישול. רק שבניגוד למקובל מבוססות הסדנאות בפסטיבל על ליקוט חומרי הגלם בטבע ולא ממדפי הסופר
שפרה צח, הקופירייטרית הפרטית שלנו, המציאה את המילה שקובי מידן מחפש כבר ארבע תכניות – תחזוגיות. כדי לצקת בה תוכן היא לקחה את בן זוגה ואבי ארבעת ילדיה לארוחה רומנטית אצל השף ארז שטרן
בבית כבר חיכתה לי הקטנה כדי שאקח אותה לחוג, השניה - שאעזור לה בשיעורים, השלישית ביקשה ארוחת צהריים מאוחרת והרביעי – ארוחת ערב מוקדמת. שום דבר כבר לא הצליח למחוק לי את החיוך מהשפתיים. השעתיים בקפיטלו עשו לי את זה.
בביתה שבשמורת האלונים במרום גולן, מול נוף מרהיב ובחיק צמחייה בסגנון שוויצרי, מארחת שפרה מיכאלוביץ' לארוחות פרטיות. התפריט שמשתנה על בסיס יומי והאווירה האינטימית, הופכים את הביקור אצלה לחוויה קולינרית מקורית ומיוחדת
בעיקרית התלבטנו בין שלל מנות הבשר והעוף למיניהן. הבעיה נפתרה באחת כאשר המלצר הציע לנו, איך לא – גם וגם. מסתבר שיש להם עכשיו דיל מפתה במיוחד של ''אוצר הבשרים''