בימי חמישי התפתחה כבר מסורת (תשע שנים ברציפות) של ערבי זמר עברי עם קהל מזמרים קבוע ונאמן המלווה בפסנתר חי ע''י פסנתרן-זמר המזכיר בקולו הצרוד, כך נשבעו לנו, את לואי ארמסטרונג האגדי.
אנו נכנסים לבית-קפה בפעם הראשונה ומציצים בתפריט. מהדף קופצים לעינינו שלל שמות מתוחכמים ומסובכים של משקאות הקפה השונים. מילון מונחים בסיסי שישמש אותנו במסענו בעולם משקאות הקפה.
בחוץ יש גשם, ברקים ורעמים. קר לנו ואנו מחפשים משהו שיחממנו מבפנים. לכן קיבצתי ואספתי קובץ מתכונים. שיישמחו לנו את הלב בעונת הגשמים.
את הקפוצ'ינו שלי אני שותה בבית-קפה. אני מעשן, לכן בחורף יוצא לי לעיתים קרובות לשבת במרפסת בית הקפה שמוגדרת "אזור-עישון", מכוסה בסוככי פלסטיק וזרועה תנורי גז בצורת פטרייה. כולנו מכירים את הרגשת הרוגע הזו, לא משנה כמה הומה-אדם המקום, תמיד יש איזושהי תחושת רגיעה בישיבה באזור המחומם כאנטיתזה לסופה שבחוץ.
קשה לקבל תמיד את ספל האספרסו בדיוק כפי שנרצה אותו. אבל בעולמנו המודרני ניתן להגיע לתוצאה שתשביע את רצוננו תמיד בכך שנכניס לביתנו מכונת אספרסו.
נטלי מציעה קוקטיל ייחודי: ג'ין גורדונ'ס עם מיץ מנגו. שלאחר מכן מתגלה כשילוב מעניין וטעים. מיכל מזמינה דובונה (אפריטיף המורכב מתערובת של יינות אדומים) שהוגש בתוספת פלח לימון שנתן עקצוץ מיוחד.
אני, למשל, מגדיר קפוצ'ינו כ''שליש אספרסו, שליש חלב ושליש קצף''. רוב בתי-הקפה הקנדים, לעומת זאת, מגדירים קפוצ'ינו כ''טיפת אספרסו, מוצפת בקצף חלב ספוגי שרוף עם פצפוצי-שוקולד מלמעלה''.
שחור כמו השטן, חם כמו גהנום, טהור כמו מלאך מתוק כמו אהבה. ''
אחרי ליל ''קנסטה'' סוער, התעוררנו ליום שמש חורפי מסנוור, העולם היה שטוף באור וריח של טוהר. דישדשנו במורד המדרגות כמו ילדים שעשו לילה אצל סבא וסבתא.....
לא שקפה נמס או בוץ עומדים חס וחלילה לפנות את הזירה, אבל אם בעבר שתיית קפה אמיתי היתה ארוע חתרני כמעט, היום הוא הופך לבילוי המועדף עלינו הישראלים. וכהוכחה די להציץ במסעדות היקרות המושקעות והמצויינות שמשוועות ללקוחות, בעוד בתי הקפה מוקפים בתורי אנשים המשחרים לכסא פנוי.