אשרפי היא מסעדה פרסית כשרה ומוכרת יחסית בעיר. היא מציעה את מיטב מטעמי המטבח הפרסי, מבחר בשרים על הגריל ותבשילים אותנטיים. למרות שהגענו בשעת ערב יחסית מאוחרת למסעדה בעלת אופי משפחתי, בכל זאת לא היינו לבד.
כל הכבוד לך נועה, את ברחוב ואין לך שקל והכספומט לא פועל. ואיך תקחי עכשיו קו 4, וליהי כבר מחכה בגרוזנברג? אין ברירה, צריך לגלות תושייה. קבעתי עם ליהי שתחכה על הכביש, הנהג יעצור, היא תשלם ואני מקווה שהוא לא יתעצבן. איזה מבצע!
מה שנפלא ב''ווינגס'' הוא שזה מקום שלא מחייב שום הכנות מראש. בתפריט מבחר כנפיים ברטבים, כמה סלטים וגם הפתעות כמו צ'יפס בטטה. כל המנות גדולות וזולות והכי נחמד זה לבוא כמה חבר'ה ולהזמין מנות שונות. ככה כל אחד יתביית על המנה שהכי טעימה לו וכולם יצאו מרוצים.
השבוע ביקרה נועה יחיאלי באינגריד ולקחה איתה ידיד מהעבודה, מעצב גרפי בחסד וטועם מדופלם. יחד הם ניתחו את העיצוב של הבר הכי מושקע בתל-אביב, אכלו ארבע מנות ראשונות, שתי מנות עיקריות ולא החמיצו את עוגת הגבינה הביתית לקינוח. שבועות או לא?
לאן נוסעים? שאל אותי הנהג, אותו אחד שהתמרמר על הכינוי 'הנהג' בכתבה קודמת ולכן ייקרא להלן 'הטייס'. לפלורנטין, בישרתי, למקום ממש שווה. לא תצטער שבאת למרות שכבר עשר בלילה ורק הרגע חזרת מהטייסת. יאללה, תעיף את הסרבל המגוחך הזה ונזוז.
הוא נראה כמו מקום לבנות בלבד מה שהופך אותו להרבה יותר אטרקטיבי לבנים, וכיוון שכולם מגיעים לאותה מסיבה, הפיק-אפ טבעי וקליל. אחרי שצלחה את מסיבת יום ההולדת הפרטית שלה הבינה נועה יחיאלי מה כל כך מוצלח ברעיון שמאחורי הקוקטייל רום.
''דודה'' חדשה בתל אביב, אבל היא מבטיחה כי היא באה מבית טוב - אחותה התל-אביבית של ''אמא'' הירושלמית המיתולוגית. התל אביבים שמשבחים את ''אמא'' ועולים אליה לרגל מוזמנים כעת להכיר את 'ה'דודה''.
שף שעושה מה-בא-לו, מוחיטו לנהג ומרגריטה ''נהדרת'' בשבילה. פלא שנועה יחיאלי חזרה מטרייבקה מרוצה?
יובי יסיים בקרוב את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית, כלומר הוא חי בירושלים כבר אי אלו שנים. אבל, איך לומר, בליין גדול הוא לא. יותר טיפוס של סינמטק. הודעתי לו שהערב אני מורידה אותו לתרבות רעה, רק שאחרי הביקור בטוביה הסכמנו שנינו שלא היה שום דבר רע בתרבות הזו: טוביה הוא בר טוב.
ו בייגל טוב צריך, קודם כל, שיהיה לו חור- בלי החור הוא לא יהיה בייגל. מעבר לתנאי ההכרחי הזה יש עוד כמה פרמטרים שמבדילים בייגל אחד מחבריו הנמכרים בבייגלס-בר אחרים, וכנראה שב''כרמלי'ס בייגלס'' יודעים בדיוק מהם אותם פרמטרים.
אני והמלווה דווקא באנו בערב וחווינו את המקום כבר. אור הנרות העמום שיבח את המשקאות המצוינים שרקחו במיוחד עבורנו. לי הכינו קוקטייל ''בנות'' חלש על בסיס שמנת עם קלואה, קוקוס ועוד מרכיבים טעימים, שהיה בול פגיעה בשבילי, עם טעם של ממתק, עדין ומענג. המלווה ביקש חזק, וקיבל.
פולניה במאה אחוז לוקחת דייט חצי-הונגרי-חצי-יקה למסעדה טריפוליטאית. איזה מזל שהמסעדה הטריפוליטאית מגישה ארוחת טעימות, אחרת היינו הולכים לאיבוד בתפריט
השעה לא הייתה מאוחרת, ובכל זאת היה די מלא. מלא בצורה נעימה. מלא כזה שמאפשר לך לרקוד בנינוחות, אם מתחשק לך, כי יש מספיק מקום, ומצד שני מספיק צפוף כדי להתחכך במי שמעונינים להתחכך בו ומספיק אפלולי בשביל כל ענייני המבטים והחיוכים המסתוריים מעבר לבר
אם היה קיץ, את הקינוח הייתי רוצה לאכול במרפסת תוך כדי בהייה בגלים. אבל גם לחורף יש את הארומה שלו, ואלדין היא אופציה חמימה ומומלצת לארוחה טובה במקום טוב, רחוק ממרכז העיר. קחו את האוטו, רדו ליפו העתיקה ותתאהבו באלאדין, תרתי משמע.
אבל מה שהכניס אותנו לקונדיטוריה היה הריח המשכר של אוזני ההמן, הניחוח המכריז שמשנכנס אדר מרבין בשמחה. אמא שלי התכוונה להכין בעצמה אזני המן לקראת החג, אבל כשטעמה את אלו של יהודית החליטה שאולי עדיף להתפנק קצת השנה.
מספר פעמים חלפתי על פני המסעדה החדשה ''מיתוס'', עד שבאמת הזדמן לי להכנס אליה. מבחוץ היא עושה את הרושם הנכון- קודם כל, היא ממוקמת במיקום הנכון. בין איכילוב, בתי המשפט והקריה, באיזור שוקק עסקים ומשרדים. בערב המתחם יותר שקט, והמסעדה הופכת לגריל בר עדכני ואלגנטי.