''בשלב זה הוגשו לנו אמפנאדס פריכים ממולאים בפטריות ובצל ונקניקיות צ'וריסוס מעולות, עסיסיות ובשרניות שהתפצחו מתחת לשיני הסכין. אחרי חתיכה עבה של הצ'וריסוס מלווה במשיחה נדיבה של רוטב עשבי התיבול גם אתם תתקשו מאד, כמוני, להשאיר מקום למנה הבאה...''. אדווה גן סתיו התארחה במסעדת אסאדו לטינו שבכפר סבא, והרגישה (דרום) אמריקה
קטיה המתוקה פייסה את רוחי הסוערת כבר בכניסה למסעדה. בחיוך כובש היא הפנתה אותנו לעבר השולחן והגישה לנו תפריטים. הסבריה המלומדים על המנות והליכותיה המקצועיות ליוו אותנו עד לביס האחרון בפאי הלימון המצוין שחתם את ארוחתנו כשעה וחצי מאוחר יותר.
מיד כשנכנסנו הציג עצמו הגבר לבוש הפלפלים בפני באי סדנת הקציצות של ''לגעת באוכל''. כך זכיתי להכיר את השף עמרי בן-פרז. הקציצות שהכין הוגשו לנו ישר מהמחבת, כך שחומר הלימודים נדגם בשקיקה.
למען ההגינות אודה כי לא תליתי תקוות רבות בשיפודי הסלמון ברוטב למון גראס וסילאן שהגיעו לפתיחה. סלמון, הוא דג שראוי לו לדעתי להמשיך ולשחות במעלה הזרם. אולם, נגיסה קטנה בבשרו הרך והעסיסי של הדג, שנצלה ברגישות מרשימה והגיע לדרגת הצלייה המדויקת, השאירה אותי נפעמת.
בפביאנה לא הרגשנו מיותרים ולו לרגע אחד. המלצריות החייכניות עשו הכל כדי שנרגיש בנוח, כולל לזכור להניח כל כלי שביר במרחק סביר מהקטנטן שמסיים בימים אלו את מחקרו על כוח הכבידה, והשף הכין לזאטוט (ולנו) פסטה מופלאה שבה עוד ידובר.