השפית אדר קפלן מור לקחה את הילדים לחברים ואפתה עם כולם חלות מתוקות בצורות. בילוי משפחתי מומלץ שלא הוציא אף אחד מדעתו
לפני 150 שנה בדיוק סווגו 61 היינות הגדולים של בורדו לפי דרגות איכות. מאז, איבדה הרשימה הרבה מהרלוונטיות שלה, קובע חיים גן, ובכל זאת ניתן עדיין לעשות בה שימוש מושכל.
השף אורן רון חזר מטיול ארוך בארה''ב ובפיו שאלה אחת: למה לעזאזל באומה הגדולה והמתקדמת ביותר בעולם אי אפשר להשיג קפה נורמלי?
הסוודרים הם כידוע ידידיהם הטובים של הזללנים. מתחתם אפשר להחביא (כמעט) הכול. הבעיה היא שבסוף החורף מגיע האביב ומהר מאוד אחריו, הקיץ. ארגון שומרי משקל השיק השבוע תפריט חורף חדש שמנסה לתת תשובה דיאטטית אבל טעימה, לרעב החורף המפורסם. המתכונים וההמלצות לפניכם.
כמי שגדל בקנדה ליד חוות בקר, אין פלא שהדבר שדויד דוביסקי הכי אוהב זה בשר, ורצוי סטייק במשקל חצי קילוגרם או צלעות עסיסיות. כרטיס ביקור הפעם עם שף שחולם בלילות על ברביקיו.
האוכל בצ'לו מוקפד, טעים וכיפי. בלי הרבה רוח וצלצולים מצליחה המסעדה להשרות אווירה ביתית נעימה. עוד לא הגעתי למסקנה אם זה הקסם הירושלמי או האיטלקי.
כששואלים שף ישראלי לצד מי הוא חולם לעבוד, התשובה היא בדרך כלל יונתן רושפלד. בחמישי הקרוב יזכה ירון קסטנבוים מפודארט, פיגורה מכובדת בעצמו, להגשים את החלום הזה (שוב) ולבשל עם רושפלד ארוחה שכולה כוכבי חורף: ארטישוק ירושלמי, צדפות במי ים, שקדי טלה ועוד. מפגש של ענקים
כמו שפים רבים גם רונן מזרחי גדל בבית שבו לאוכל היה תפקיד חשוב. משפחה ממוצא עירקי שהתנהלה סביב האוכל. כילד הוא זוכר את עצמו קם בבוקר ומוצא את הוריו טורחים על תבשילים, אינספור מפגשים משפחתיים וזרם אורחים שהגיע הביתה דרך קבע. כרטיס ביקור עם השף של בטי פורד.
יינות הבוז'ולה יוצאים לשוק כל שנה בתאריך מדויק בכל העולם: ביום רביעי השלישי של חודש נובמבר בחצות בדיוק. גיא סופר, חובב יין וטועם סקרן, הגיע ברביעי האחרון בחצות לחנות המשקאות של חינאווי ביפו, טעם, התרשם והנה המלצותיו.
הוא מככב במנות ראשונות, עיקריות וקינוחים ומשתלב בבישול של בשר ביין כמו גם בסלטים של גבינות חריפות. האיטלקים אוהבים אותו, הצרפתים לא יכולים בלעדיו. אז גם אנחנו החלטנו לעשות לו כבוד, לאגס. ארבע מנות מופלאות עם אגסים.
נועה יחיאלי, קיבוצניקית לשעבר וסטודנטית בהווה, יצאה עם חברת ילדת לאכול בויליג' גרין הירושלמית הצמחונית. זה התחיל כדה ז'ה וו לחדר האוכל בקיבוץ אבל מהר מאוד התברר שהסטנדרטים של הויליג' גרין גבוהים בהרבה מאלו המקובלים באקונום הקיבוצי.
אבנר מירב, בריסטה מדופלם, מגלה איך אפשר להכין קפוצ'ינו מוקצף ומקצועי בתנאים ביתיים. הטור למי שרוצה לעשות רושם על האורחים (או להתפנק בעצמו).
השבוע חוגגים בטרין פסטיבל מולים בירה וצ'יפס - בפסטיבל מוגש תפריט מולים עשיר, בו ניתן לבחור מנה מבין 7 מנות ראשונות של מולים, וכן מנה עיקרית לבחירה מתוך 10 סוגי מנות עם מולים (!). במשך הפסטיבל, מוגשות בירות ויינות מוזלים בנוסף לדיל הארוחה.
מיליוני חובבי יין מחכים ליום רביעי בשבוע השלישי של חודש נובמבר לשעה 00:00 בדיוק. באותו הרגע בדיוק, ולא דקה אחת לפני ייפתחו מיליוני בקבוקי יין ברחבי העולם ומיליוני אנשים יחלו לטעום את הבוז'ולה ויינות הביכורים של הבציר האחרון.
אכלנו מהסלט הירוק ואז הגיעו הסטייקים. נתחי אנטרקוט משויישים ונאים, שניצלו בדיוק למידת המדיום שביקשנו, מלווים בצ'יפס דקיקים ולוהטים. אם לא היינו יודעים שמדובר בבשר כשר שעובר ניקור, המלחה ועוד זוועות שמוציאות ממנו את המיץ, לא היינו מנחשים. הנתחים היו גדולים, עסיסיים וטעימים.
ביום הראשון לפסטיבל נחלת בנימין שלחנו את אלון כהן כתבנו לטעום את מנות הפסטיבל המיוחדות של דיניץ. היה טעים, הוא דיווח, ואנחנו כנראה עוברים לתל-אביב.
אחד המפגשים המתסכלים במטבח הוא זה המתרחש בין מבשל חדור מוטיבציה לבין צנצנת עקשנית, המסרבת להיפתח. שפרה צח בדקה שני פותחנים וחזרה עם מסקנות נוקבות.
מתחם נחלת בנימין על בנייניו, שוק הכרמל, שוק האמנים, המסעדות, בתי הקפה והברים, מייצר חוויה ייחודית וישראלית במובן הכי רחב שיכול להיות. אין עוד מקום כזה בעולם והשבוע הוא חוגג את עצם קיומו. לרגל הפסטיבל, ארבע מסעדות שהן חלק בלתי נפרד מהקסם.
קטיה המתוקה פייסה את רוחי הסוערת כבר בכניסה למסעדה. בחיוך כובש היא הפנתה אותנו לעבר השולחן והגישה לנו תפריטים. הסבריה המלומדים על המנות והליכותיה המקצועיות ליוו אותנו עד לביס האחרון בפאי הלימון המצוין שחתם את ארוחתנו כשעה וחצי מאוחר יותר.
לרגל החורף והלילות הקרים, חיפשנו ומצאנו ארבעה מרקים משובחים. ויש גם מתכון למי שרוצה לנסות בבית.
כנרת הראל נכנסה למיטה עם החדש של דידי דמרר ורצה לספר לחבר'ה.
קדירת הפטריות של המקום היא מנה המוגשת בתוך לחם, ומכילה פטריות, בצל ועגבניות שרי בשמנת. ידידי פתח את מכסה הקדירה (פרוסת לחם מוקרמת בגבינה) ושנינו דחפנו מזלגות רעבים לתוך הלחם המהביל.
הוא שואל מה אני אוהבת, ואני עונה: ''מתוק ולא חזק מדי'', ומקבלת ''רוסי שחור'', שהוא משקה לא חזק אבל חזק מאד.
כרטיס ביקור הפעם עם שף שמנסה כל הזמן חומרי גלם חדשים, ממציא מנות תוך כדי נהיגה ומוכן לבשל הכול, אפילו חרקים. רק לא להשתעמם.
משהו ברוח הנדיבה ובסבר הפנים של המקום, השרות המהיר והמחוייך, הטריות של האוכל והמנות המשביעות, הופך את לימונענע למסעדה הקבועה של רבים מעובדי המשרדים בסביבה. יש גם כאלה שבאים במיוחד.